בן איטה ויצחק. נולד ביום י"א בתשרי תרנ"ט (28.9.1898) בעיר מריופול שבאוקראינה. בנעוריו קיבל חינוך תורני והצטיין בכל לימודיו, ואחר-כך התקבל ללימודים בטכניון שברוסטוב, מחלקת המכונות. לימים הצטרף לאגודת "צעירי ציון" ועם ייסוד "החלוץ" זנח את לימודיו ועיסוקיו האחרים ושקע כולו בעבודה ציבורית. בשנת 1920 יצא עם ראשוני העלייה השלישית דרך קווקז לארץ-ישראל והגיע לארץ, לאחר גילגולים רבים, באוקטובר 1921. בארץ הצטרף ל"חבורת העמק", ועבד בכביש עפולה-נצרת, בדיר-אל-בלח, סג'רה, בלפוריה וכפר יחזקאל. בעבודתו גילה חריצות רבה, יזמה ותבונת-כפיים. הוא שימש כמדריך בארגון עובדי הפלחה, עבד בנגרות, פיתח את מוסך המכונות והקים מסגריה למלאכות שונות. עם זאת נתון היה גם בפעילות ציבורית וחברתית והיה חבר במועצה הארצית של אגודת הספורט "הפועל" ולימים הצטרף ל"הגנה" שבמסגרתה התמסר לבעיות הבטחון. בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה קורפורל לגאפירים ומדריך בקורסים שונים. בגדר תפקידו ליווה את עליות "חומה ומגדל" של ניר-דוד, שדה נחום, מעוז חיים ועוד.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היה מראשוני המתגייסים לצבא הבריטי למרות גילו הגבוה. ביזמתו הוקמה קבוצת טראקטוריסטים, רובם כולם ממשקי העובדים היהודיים, שהיתה הגרעין ליחידה מספר 870 לציוד הנדסי מכאני. לאחר תקופת אימונים במחנה סרפנד (צריפין), נשלחה היחידה לסוריה ובה עסקה בחורף 1942 בסלילת כבישים ובביצורים באזורי קוניטרה ומרג' עיון. ביום כ"א בשבט תש"ב (8.2.1942), בעת מילוי תפקידו במרג' עיון, נספה בתאונת דרכים. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בעין חרוד. הניח אשה, שני בנים ובת.

תולדות חייו ופעליו פורסמו בספר זיכרון שהוצא לאור על-ידי חברי עין חרוד; בספר "תולדות ההגנה", וכן הקדיש ארגון עובדי הפלחה לזכרו ספר בשם "המנוע, המכונית והטרקטור".

עוד על שירותו בצבא הבריטי: 
אליהו עממי קולקין (Amami Kolkin Elijah) מספר PAL/2921. התגייס לצבא הבריטי בשנת 1941. הוצב בחיל המהנדסים המלכותי הבריטי
(R.E. - Royal Engineers) ביחידה 739 Artisan Works Coy. מקצועו הצבאי - פלס. דרגתו בצבא הבריטי טוראי ראשון (L/Cpl. - Lance Corporal). 
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות הצבאי EIN HAROD CEMETERY, לוב.