בן שושנה וקלמן. אליהו נולד בישראל ביום כ"ד בטבת תרפ"ג (11.1.1923). אח ללאה. אימו הייתה מנשות העלייה השנייה וממגינות תל חי, ואביו ממתנדבי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה וממייסדי מערכות ההגנה והשמירה במקומות רבים.

בשנות חייו הראשונות של אליהו אביו שירת כקצין וכמפקד אזור זיכרון יעקב וחיפה של המנדט הבריטי. כשעזב עברה המשפחה למושב תל עדשים. כשהיה אליהו בכיתה ב' עזבה המשפחה את תל עדשים ועברה לגור בנשר. אליהו למד עד כיתה ח' בבית ספר לילדי עובדים בנשר, שנה לאחר מכן למד בבית ספר תיכון בקיבוץ יגור, במגמה להיות חקלאי. משם עבר לבית ספר מקצועי טכנולוגי שליד הטכניון בחיפה.

בנעוריו היה אליהו חבר בתנועת "הנוער העובד" וב"הפועל".

ב-1939 החלה מלחמת העולם השנייה. אליהו התגייס לחיל הרגלים העבריים בצבא הבריטי (לימים - הבריגדה היהודית), ובמסגרת שירותו נשלח ללוב, למצרים ומשם לאיטליה ולהולנד. בתום המלחמה עסק מטעם הבריגדה בפעילות של הצלת שארית הפליטה באוסטריה, באיטליה ובהולנד.

בשנת 1946 שב אליהו ארצה והתיישב בנשר עם רעייתו פנינה, לה נישא בשנת 1940. בנשר גדלו ילדי המשפחה - אברהם (אבי), ברוכי וצביה.

בשנת 1947 אליהו התנדב לשירות העם ובמלחמת העצמאות שירת בגדוד 21 של חטיבת "כרמלי". בין היתר השתתף בקרב ברמת יוחנן ובקרב בג'נין.

בסוף שנת 1956 השתתף אליהו במבצע "קדש", במסגרתו לחם בחזית הדרום.

בשנת 1958 אליהו הצטרף לשירות הביטחון הכללי. הוא עבד כרכז מיעוטים אזורי במרחב צפון. בהמשך נשלח מטעם השירות ללימודים גבוהים באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד בחוגים: ערבית ומזרח תיכון.

אליהו נפטר ממחלה ביום כ"ז בתמוז תש"מ (11.7.1980). בן חמישים ושבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנשר. הניח אישה, שני בנים ובת, הורים ואחות.