בן רחל ויצחק, נולד ביום ה' באלול תש"ב (18.8.1942) באיסטנבול שבתורכיה. אליהו למד בעיר הולדתו בבית-הספר היסודי, וכשסיימו עבד בחנות ועזר בפרנסת המשפחה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1957 והתגוררה בקריית ים. בתחילה שהה אליהו בקיבוץ, אך נאלץ לעזוב כדי לעזור למשפחתו. הוא למד בשיעורי ערב בבית-הספר "בסמ"ת" בחיפה, במגמת מסגרות, ועבד כמסגר במסגרייה.

בילדותו, הייתה לאליהו נטייה עזה לציור, וכשהתבגר היה תחביבו הספורט: כדורגל, הרמת משקולות ושחייה למרחקים.

אליהו גויס לצה"ל, בחודש מאי 1961. הוא הוצב בחיל-הרגלים, ועבר קורס מ"כים בגולני. למעט תקופה קצרה, שבה יצא לחיים האזרחיים, שירת אליהו בצה"ל עד יומו האחרון והגיע לדרגת רס"ר.

בשנת 1965 נשא אליהו לאשה את ז'קלין, ונולדו להם בן ובת. בעת שירותו עבר אליהו קורסים רבים, כמו מש"ק תותחני נ"מ, נגד יחידתי ועוד. הוא השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. אליהו היה חייל טוב וממושמע, אחראי מאוד, בעל שליטה טובה, כושר ארגון טוב ועמידה בלחץ בתנאים קשים. הוא היה קשוח מעט, אבל מסור, דואג לפקודיו ונותן דוגמה אישית. תפקידו האחרון היה רס"ר במחנה איתם, באיזור ימית.

אליהו נפל בעת שירותו, ביום א' באלול תשל"ט (24.8.1979) והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי באשדוד.

בן 37 שנים הוא היה בנופלו.

אליהו השאיר אחריו אישה, בן ובת, אם, אחים ואחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "צה"ל היה ביתו השני של אליהו ובו שירת באהבה, במסירות וביעילות ימים ולילות, כשהוא משקיע בעבודתו את כל אונו ומרצו. רב היה פועלו בבניית הבסיס, שבו שירת וזכרו לא ימוש מאיתנו ומקצינים ונגדים רבים בחיל-האוויר שהכירו אותו, את טוב ליבו ואת רצונו העז לעזור לזולת".

המשפחה תרמה לזכרו פרוכת ומנורה לבית-הכנסת באשדוד.