בן גילס ויחיה, נולד בשנת 1932 בטיפליס, חבל קווקז אשר ברוסיה. בשנת 1934 הגיע ארצה עם משפחתו והוא בן שנתיים. אליהו למד בבית-הספר העממי "ביאליק" בתל-אביב, עבד בבית- חרושת למוצרי עור והיה חבר ב"נוער העובד". הוא השתייך לתנועת-הנוער "השחר", התאמן שנה בגדנ"ע ועבר מה"הגנה" לצה"ל בהיותו בן 16. הוריו רצו לעכבו ולעשות למען שחרורו, אך הוא בשלו: "אם למות, למות למען המולדת".

איליוש, כפי שנקרא בכינוי-חיבה, השתתף בקרבות בסביבת תל- אביב (חולון, אבו-כביר, בית-דג'ן, תל-א-ריש) נפל ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) בהדיפת התקפת האויב על צריפין. הוא נפצע בשוק, סירב לקבל טיפול על-ידי החובש, כי אץ להיות עם המשלימים את הכיבוש. אליהו הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.