בן טניה וחיים. נולד ביום ד' בשבט תרפ"ב (1.2.1922) בפהלווי שבאירן. בשנת 1933 עלה עם אביו ואחותו לארץ-ישראל והם השתקעו בתל אביב. אמו נסעה לברית המועצות לביקור ולא קיבלה אישור יציאה אלא כעבור חמש עשרה שנים. לכן היתה לו אחותו כאם. אליהו סיים את לימודיו בבית הספר "תל נורדאו" בתל אביב והמשיכם בבית הספר המקצועי על שם מכס פיין. מילדותו הצטיין בשחייה, הצטרף בנערותו לפלוגת "הפועל" וזכה בפרסים רבים כשחיין.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי והוצב לחייל האוויר בתפקיד של מסגר. לאחר חצי שנה התנדב ליחידת קומנדו והשתתף בכמה מפעולותיה. ערב פלישת הבריטים ללבנון ולסוריה, שנשלטו אז על ידי ממשלת וישי הצרפתית נשלח אליהו ללבנון לבצע פעולות חבלה בקווי הטלפון בין צור לביירות. לפעולה זו יצאו על סיפון הספינה "מונה ליזה" שלושה קצינים בריטיים וארבע חיילים יהודים ארצישראליים. היחידה יצאה לדרך בערב ה6.6.1941- והגיעה באותו לילה סמוך ליעדה. חלק מאנשיה ירד לסירת פלישה קטנה במטרה להגיע לחוף ובדרכם נפגעה הספינה על ידי גל גדול והתהפכה. אנשיה הגיעו בשחייה לחוף ואז התברר שאליהו נעדר. הוא נעדר מאז יום י"ב סיוון תש"א (7.6.1941). על פי עדויות שונות נאסף אליהו בלב ים על ידי חיילים ניוזילנדים, הועבר לבית חולים במצרים ושם נפטר. הניח הורים ואחות.

בהר הרצל בירושלים הוקמה מצבה לזכרו. בעיתון "הארץ" פורסמה לימי כתבה של אריה חשביה בשם "האיש הכ"ד" המתארת את פעולת הקומנדו שבה השתתף אליהו ואת נסיבות העדרו. זכרו גם הונצח ב"ספר ההתנדבות", ב"ספר השנה של העיתונאים" תש"ו ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
אליהו (צ'יקו) רפפורט (Rapoport Eliyahu), מספר אישי בריטי PAL/14539, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1941. הוצב בחיל החפרים הבריטי (P.C. - Pioneer Corps)  ביחידה 611 Pioneer Coy. מקצועו הצבאי - חפר. בהמשך הועבר ליחידה 51 Commando. דרגתו בצבא הבריטי רב טוראי (Cpl. - Corporal).
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- ALAMEIN MEMORIAL, מצרים, בציון Column 233 (Syria/Lebanon).