בנם של ג'ני ויצחק. נולד ביום ט"ז באדר ב' תשמ"ד (20.3.1984) בירושלים. אח להילה ולשיר.

נשוי למרל ואבא של אליאן, אריאל, דניאלה ומיאל.

אלירן גדל והתחנך במעלה אדומים וכאח בכור לאחיותיו, דאג להן ושימש עבורן מודל לחיקוי.

ילד שובב, שמח ופעיל, יצירתי ובעל סקרנות רבה. במיוחד אהב לשחק בכדורגל. משבגר מעט בלט באהבתו לאופנועים ולמכוניות. לפני גיוסו עבד בפיצרייה בעירו, היה דמות דומיננטית ואהובה בעיר ובקרב חבריו.

אלירן התגייס לצבא בשנת 2002 לחיל ההנדסה הקרבית ושירת בגדוד צמ"ה (ציוד מכני הנדסי כבד). במהלך שירותו עבר הסמכה כמפעיל דחפורD9 .

לאחר שחרורו המשיך לשרת במילואים מדי שנה, בין השאר לחם ברצועת עזה במבצעים "עופרת יצוקה" (2008) ו"צוק איתן" (2014).

בשנת 2012 נישא למרל. נולדו להם ארבעה ילדים: אליאן, אריאל, דניאלה ומיאל. אלירן היה בעל ואב לתפארת, אוהב ומסור לאשתו ולילדיו. היה מעורב בחיי ילדיו, שניים מהם בעלי צרכים מיוחדים, והשתתף באופן פעיל בכל מה שקשור לחינוכם ולטיפוחם.

אלירן גר עם משפחתו ביישוב ענתות ממזרח לירושלים. נודע כאדם חכם, אינטליגנט וערכי בעל יכולת נתינה גדולה, שהתאפיין בשמחת חיים ובחוש הומור. הייתה לו נוכחות בולטת וכריזמטית, והוא היה עמוד התווך ומרכז החבורה בכל מעגל בחייו.

הקפיד ללכת לשיעורי תורה שבועיים, ותרם בסתר לנזקקים.

הוא עבד כמנהל עבודה בחברות הבנייה "שפיר" ו"אלקטרה תשתיות", שם לקח חלק מרכזי בביצוע פרויקטים גדולים כמו בניית מנהרות קו הרכבת המהיר "תל אביב-ירושלים", פרויקט הרחבת השפד"ן, הקמת מנהרת "ידין" בגבעה הצרפתית בירושלים ופרויקטים נוספים ברחבי הארץ. בתפקידו האחרון ניהל את מפעל הבטון של "אלקטרה תשתיות" בגבעה הצרפתית. על הישגיו המקצועיים זכה בפרס מצטיין ארצי של חברת "אלקטרה תשתיות" בשנת 2022.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כבר בבוקר 8 באוקטובר, ועוד לפני שקיבל צו, היה אלירן, שיצא למקום ברכבו הפרטי, בין הראשונים שהגיעו לאזור עוטף עזה כדי להשתתף בלחימה. הוא גויס למילואים באותו שבוע, ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. תחילה השתתף בלחימה ביישובי עוטף עזה, ובהמשך ברצועת עזה.

במסגרת הלחימה שימש כנהג של דחפור D9 וכמנהל עבודה שאחראי על כעשרה דחפורים, והוא וחבריו היוו את הכוח הצבאי הראשוני שפילס את ציר הכניסה לרצועת עזה עבור כלל הכוחות.

אלירן שירת במילואים במשך כחצי שנה. הוא פעל בין השאר בבית חאנון, בחאן יונס ובעזה. במסגרת תפקידו גילה חשיבה יצירתית כאשר הצליח לחלץ לוחמים משדה הקרב ולחלץ כלי עבודה רבים של הצבא, וביחד עם נהגים נוספים סלל צירים, סילק מטעני חבלה והשמיד מבנים ממולכדים ופירי מנהרות. חלומו היה לגלות עוד פירי מנהרות ולהציל חטופים שהוחזקו במנהרות החמאס.

במהלך הלחימה נפצע בברכו ושמיעתו נפגעה. בעקבות פציעותיו נאלץ לשרת מחוץ לשטח הלחימה ולבסוף סופח לר"מ 2 ואובחן כסובל מפוסט-טראומה.

על אף שהיה מסופח לר"מ 2 כתוצאה מפציעותיו, ולמרות קשייו הנפשיים, אלירן התעקש לחזור למילואים, וקיבל צו 8 נוסף.

רב-סמל מתקדם אלירן מזרחי נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום א' בסיוון תשפ"ד (7.6.2024). בן ארבעים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, הורים ושתי אחיות.

לזכרו ולהנצחתו הקימה משפחתו את עמותת "שמחת אלירן", שמטרתה להעלות למודעות את נושא הפוסט-טראומה, לטפל בנפגעי פוסט-טראומה על רקע צבאי, ולסייע למתמודדים ולבני משפחותיהם.

רז פרי כתב ושר לזכרו את "שיר לאלירן":

youtube.com/watch?v=Abom58DEYnk

אלירן מונצח במנהרת "ידין" המחברת בין ירושלים למעלה אדומים, מנהרה שבתפקידו כמנהל מפעל הבטון של "אלקטרה" הוא תרם רבות להקמתה המהירה.

אלירן מונצח באנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה הניצבת בצומת חולדה.