בנם של נטליה וסרגיי. נולד ביום ט"ז בסיוון תשנ"ד (26.5.1994) בקירגיסטן. אח לוויקטוריה, מיכאל, דניס ומקסים.
בשנת 1996, בגיל שנתיים, עלה לישראל עם משפחתו. תחילה התגוררו בחיפה ולאחר מכן בטבריה. אלכסנדר היה ילד יפה תואר, סקרן, חייכן וטוב לב. למד בבית ספר יסודי בטבריה ובהמשך בבית הספר "אור שמחה" בכפר חב"ד. בגיל שלוש-עשרה עבר לפנימייה ב"כפר הנוער החקלאי כדורי" ליד כפר תבור, שם בלט כתלמיד מצטיין שאהב לקרוא וללמוד, נער חברותי, אהוב ומוקף חברים.
לצד לימודיו התברך אלכס בכישרון ספורטיבי והתאמן באגרוף. הוא קטף מדליות רבות ואף זכה בתואר אלוף ישראל.
המשפחה הייתה עבורו ערך עליון. אלכסנדר היה בן מסור ואח אוהב שפעל בכל מאודו לאחדות המשפחה. הוא הסב נחת להוריו, טיפח קשר קרוב עם אחיו ועמד תמיד לצידם.
בסיום התיכון המשיך ללימודי י"ג-י"ד במכללה הטכנולוגית בכפר הנוער "כדורי" והוסמך כהנדסאי מכונות. מכריו תיארו עלם חמודות, בחור עם ידי זהב ולב זהב שניחן בכישורים טכניים יוצאי דופן. אלכסנדר היה בעל ידע נרחב באלקטרוניקה ובחשמל ויכולת להבין כיצד דברים פועלים. לא הייתה כמעט תקלה שלא הצליח לפתור, ולא היה מכשיר שנגע בו ולא הצליח לתקן. לכל בעיה ניגש בביטחון, מצא את מקור התקלה והחזיר לפעולה. את כישרונו הטכני ליוו תמיד חיוך, סבלנות ורצון אמיתי לעזור.
בשנת 2014 התגייס לצה"ל ושירת כמכונאי בחיל הטכנולוגיה והאחזקה. עד מהרה התגלה כחייל מקצועי, מסור ואכפתי וזכה להערכת מפקדיו ועמיתיו ליחידה. אלכסנדר ביצע כל משימה על הצד הטוב ביותר, באחריות וברצינות. הוא היה גאה במדי הזית, בשירות המשמעותי ובתרומתו למדינה. בסיום שירות החובה המשיך לשירות קבע.
אלכסנדר פגש את אנג'ליקה ועד מהרה האהבה ביניהם פרחה. בני הזוג נישאו וקבעו את ביתם בעפולה. לאורך השנים נולדו להם שני ילדים, ליאם ואלין. אלכסנדר היה איש משפחה למופת, בן זוג תומך ואב חם ומסור שהרעיף על ילדיו אהבה ובילה עימם בכל הזדמנות.
אלכסנדר שירת ביחידת הניוד, יחידת קומנדו מובחרת. כעבור זמן עבר לתפקיד ביחידה הרב-ממדית, שם עשה חיל. הוא עסק בפעילות מבצעית והפעיל טכנולוגיות מתקדמות.
אלכסנדר תכנן לפתוח פרק חדש בחיים ולהשתחרר מצה"ל כדי לבלות יותר זמן עם משפחתו. הוא עבר קורס חבלנים ועמד להצטרף לשורות משטרת ישראל.
אלכסנדר אהב ללמוד בכל הזדמנות. הוא חלם לפתח רובוטים וביקש להתמקצע בתחום.
איש של אנשים במלוא מובן המילה. אלכסנדר ניחן בלב רחב, בנתינה וביכולת להעניק לכל אדם את התחושה שהוא חשוב ומשמעותי. חבר נאמן, כזה שאפשר לסמוך עליו, שתמיד ידע להקשיב בסבלנות, לייעץ כשצריך ולהושיט יד לעזרה. טובת הזולת עמדה תמיד לנגד עיניו, ולעיתים קרובות העמיד את צורכי האחרים לפני צרכיו שלו. האנושיות, החום והנדיבות שאפיינו אותו הותירו חותם על כל סובביו.
בשעות הפנאי אהב לקרוא ולהרחיב אופקים, לשחק במשחקי מחשב ולבלות עם המשפחה והחברים.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ובסיסי צה"ל. בבוקר זה החלה מלחמה.
אלכסנדר השתתף בלחימה בגזרות השונות מתחילת הקרבות.
ביום 22.3.2026, במהלך מבצע "שאגת הארי" נגד איראן, אלכסנדר היה בדרכו לפעילות מבצעית בלבנון. הוא נסע על כביש 6 כשלפתע הבחין בחיילות שנתקעו עם רכבן בשולי הדרך. הוא עצר את רכבו כדי לסייע להן, נפגע באורח אנוש מרכב חולף ונפטר כעבור זמן קצר מפצעיו.
רב-סמל ראשון אלכסנדר בונדריוב נפל בעת מילוי תפקידו במהלך המלחמה ביום ה' בניסן תשפ"ו (22.3.2026). בן שלושים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, אחות ושלושה אחים.
בני משפחתו ספדו: "צניעותך הייתה גדולתך, נתינתך הייתה דרכך ומשפחתך הייתה גאוותך".
כתב דני גיסו: "אלכסנדר, הלב מסרב להאמין והדמעות חונקות. היית לי הרבה יותר מגיס. היית אח וחבר אמת, מהסוג שמוצאים פעם בחיים. הנוכחות השקטה והחכמה שלך מילאה כל חדר, ותמיד היית המשענת שלי. החור שהשארת בלב ובמשפחה הוא עצום, וקשה לדמיין את המחר בלעדיך. תודה על הזכות להיות קרוב אליך ולקרוא לך אחי. לכולם עוזר ואת הלב נותן ברוחב לב פתוח. הזיכרון שלך יחיה בתוכי לנצח. נוח על משכבך בשלום".
בני משפחתו של אלכסנדר העלו לרשתות החברתיות סרטון עם תמונות מתחנות חייו השונות.
לזכרו של אלכסנדר הופקה מדבקה עם הכיתוב: "חייו - נתינה, נפילתו - הקרבה, זכרו - אהבה ומורשת".