בן אלה ומשה. נולד ביום ז' בטבת תש"כ (7.1.1960) בברית המועצות. אח של נלי.

אלכסנדר (אלכס) גדל והתחנך בברית המועצות עד גיל שלוש-עשרה. בינואר 1973 עלה עם בני משפחתו ארצה. מספר חודשים לאחר מכן, באוגוסט 1973 התקבל ללימודים ב"בית הספר הימי לפיקוד ומנהיגות קציני ים עכו", החל ללמוד בכיתה ט' במגמת מכונות ועבר להתגורר בפנימייה במקום.

אלכס, שכונה על ידי אוהביו "סשה", היה נער הישגי ושאפתן שהשתלב היטב בלימודים ומיצב עצמו כדמות מובילה ודומיננטית מבחינה חברתית. נחוש ועקשן, נהג להציב לעצמו מטרות ויעדים בתחומי החיים השונים – לימודים, חברה וספורט וחתר להצלחה ולמצוינות.

"אלכס היה זה שהוביל" סיפר חברו הטוב בועז, "היו באישיותו תכונות ומעלות רבות שיכולתי רק ללמוד, להעריך ולנסות ליישם. תמיד היה בתחרות והישגיות עם עצמו, כל הזמן להוכיח לעצמו שהוא מסוגל לטוב יותר בכל תחום, חברתי, לימודי וספורטיבי. את עקשנותו אי אפשר היה לפספס, עקשנות עם חוכמה והיגיון, כך שכל טיעון נגדו נכשל כמעט על הסף. הצבת יעדים בלתי ניתנים להשגה זה מה שהניע אותו, בכל תחום".

לצד הצטיינותו בלימודים, לקח חלק פעיל בפעילויות ספורט שונות בבית הספר והשתלב בנבחרות הכדוריד, החתירה והקייקים.

בסיום לימודיו התגייס לצה"ל. תחילה לקורס טיס בחיל האוויר, וכעבור מספר חודשים עבר לחיל הים והחל לשרת כמכונאי של ספינות דַבּוּר.

במהלך שירותו הצבאי, עבר קורס צלילה מקצועית והתנדב לשירות כלוחם בילת"ם (יחידה למשימות תת-ימיות), יחידה המתמחה בביצוע משימות מורכבות בעומק הים, בנחל הקישון ועוד. הוא עבר הכשרות וקורסים שונים בארץ ובעולם, בהם קורס מפקדים, קורס קצינים וקורס חבלה ימית.

לאורך השנים הפגין מקצועיות ודבקות במטרה, הוכיח כישורים טכניים גבוהים, סיבולת במאמץ מתמשך, כוח רצון ומוטיבציה שהקנו לו ציונים טובים והערכה גבוהה מצד מפקדיו וחבריו לשירות. כן בלט בכישוריו החברתיים, תמיד נתן לסובביו תחושה שיש על מי לסמוך וכי הדברים מצויים בשליטה גם במצבים מורכבים.

סגן-אלוף גיורא, מקים הילת"ם ומפקדה הראשון, סיפר: "היחידה עסקה בתקופת שירותו של אלכס במשימות חשובות במעלה, שחלקן בוצע בשטחי האויב במהלך המלחמות וביניהן, בביטחון השוטף. אלכס נטל חלק באותן משימות, והתנדב פעם נוספת לצאת לקצונה. כקצין הוכיח את עצמו מעל ומעבר הן כלוחם והן כחבר. מי שצלל עם אלכס ידע כי הוא מקצוען, מוכשר ותכליתי".

במסגרת השירות נשלח אלכס ב-1984 להשתלמות באנגליה בנושא חבלה ימית, וזכה שם להפתעה. חבר סיפר על כך: "מנהלת הקורס באנגליה קיבלה מבעוד מועד את פרטי המשתתפים כולל כמובן דרגתם. בפרטי דרגתו של אלכס נפלה טעות. הוא היה בדרגת סגן, אך נרשם שם כסגן אלוף.

הבריטים לא זיהו את הדרגות על המדים ומכאן החלה התרחשות שרק בסוף הקורס התבררה... אלכס זכה לחדר נפרד ומרווח, תנאים מיוחדים כולל בהסעות כשהוא הוזמן לשבת לצד הנהג וכאשר תמיד מפנים לו מקום. כהרגלו הוא קיבל את התנאים המיוחדים האלה באופן טבעי, כשהוא מסביר לי שזו כנראה הדרך שלהם לכפר על התנהגותם בזמן המנדט...

כשבוע לפני סיום הקורס התבררה הטעות, כשאחד מאנשי הסגל שאיתם התיידדנו מאוד אזר אומץ ושאל את אלכס איך בגיל צעיר הוא בדרגה כל כך בכירה. כולם היו קצת מובכים, מלבד אלכס".

בשנת 1984 נשא לאישה את סבטלנה. היא סיפרה על בעל תומך, קשוב ונאמן שלא נתן לתובעניות ולסיכון שבשירותו הצבאי לגרוע מתפקודו כבן זוג נוכח ואוהב. ברבות השנים נולדו להם שלושה ילדים - לירן, אודי ומישל. הוא היה איש משפחה מסור ואוהב. אהב את הזמן עם ילדיו וידע לעודד, לחבק, לתמוך ולדחוף.

במקביל לשירותו הצבאי, החל ללמוד הנדסת מכונות ב"טכניון – המכון הטכנולוגי לישראל" ובשנת 1988 סיים לימודיו בהצטיינות.

בחלוף מספר שנים בילת"ם, עבר לכהן בשורה של תפקידי מטה שונים כאשר האחרון שבהם היה בין השנים 2001-1999, אז כיהן כראש מדור קשרי חוץ אסטרטגיים בענף תכנון אסטרטגי במחלקת תוא"ר (תכנון וארגון) בדרגת רב-סרן. מפקדו, סגן אלוף דורון תיאר אותו כ"קצין איכותי, מקצועי, רציני ונעים הליכות".

בשנת 2001 פרש אלכס משירותו הצבאי. הוא השתלב כמנהל עבודה בתעשייה הצבאית, כאשר בשנותיו האחרונות שימש בתפקיד מנהל מרחב צפון בחברת "אלקטרה FM אחזקת מבנים ומערכות בע"מ". הוא היה אהוד מאוד על מנהליו ועל העובדים תחתיו, הפגין מקצועיות והשרה ביטחון ורוגע על סובביו.

בדצמבר 2015 חלה במחלה קשה. הוא החל טיפולים למיגור המחלה כשהוא איתן ונחוש בדעתו לנצל כל רגע ולשהות בחיק משפחתו האוהבת, אשתו ילדיו ונכדיו, ולספוג הנאה מהרגעים יחד. בני משפחתו ליוו אותו והיו לצידו בכל תקופת מחלתו עם המון אהבה וחמלה.

אלכסנדר שקולניק שחר נפטר ביום כ"ח בשבט תשע"ז (24.2.2017). בן חמישים ושבע בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, נכדים ואחות.

ספדה סבטלנה: "את רוב פועלו של אלכס כנראה שלא נשמע לעולם, רק נרגיש את מורשתו איתנו. הוא היה איש צבא עד יומו האחרון, לא ויתר לרגע והמשיך להילחם על כל שנייה בחייו לצד משפחתו. בכל שלב בדרך, בכל פינה שהלך, כל מה שאנחנו שמענו עליו היה תמיד שחשב על האחר קודם, שידע לתת את הסטירה בזמן הנכון בדיוק כמו את המילה הנכונה. הוביל, הנהיג, פיקד, לקח יוזמה ותמיד, תמיד היה צנוע לגבי הכול...

הוא תמיד אמר שלא צריך להשוויץ במה שאתה עושה, תעשה כמה שאתה יכול ועל הצד הטוב ביותר ותעשה את זה בשביל עצמך, לא כדי שאחרים יראו, וכך הוא היה... אנחנו גאים במי שהיה לכל אורך הדרך ובמורשת הענקית שהשאיר אחריו. גאים לשאת את שם המשפחה שלו וגאים להיות אשתו, ילדיו ונכדיו".

ספד לו סגן-אלוף גיורא: "אין במורשת של אלכס כדי להתנחם, ואולם יש בה תכנים שילוו את דורות העתיד של הצוללים, ומשפחתו יכולה להתגאות בו ובפועלו.

תרומתו של אלכס לילת"ם תירשם לעד בדפי ההיסטוריה המפוארת של יחידה זאת".

אלכס מונצח באתר האינטרנט של עמותת חיל ים, וניתן למצוא שם תמונות ודברים לזכרו.