בן חיה-לאה והרב בנימין-זאב, נולד ביום כ"ט בטבת תרפ"ט (11.1.1929) בבודפשט, בירת הונגריה. הוא למד בגימנסיה עברית, אולם לא הספיק לסיים בה את לימודיו מחמת פלישת הנאצים להונגריה. עם המשפחה הוגלה למחנה-הריכוז ברגן-בלזן ומשם הצליח לעבור לשוויץ, בה המשיך את לימודיו בישיבת ביאטנברג. בתום מלחמת-העולם חזר להונגריה והתמסר לפעילות בתנועה החלוצית-החרדית "תורה ועבודה". בשנת 1946 החליט להעפיל לארץ באוניית-המעפילים "הגנה". הגיע למקווה ישראל ושם המשיך ללמוד במסגרת עליית-הנוער. הוא חלם על התיישבות דתית והיה ממייסדי גרעין "עצמאות" שאליו השתייך. במקווה ישראל התאמן גם באימוני ה"הגנה" והשתתף בקורס ימאות.

בפרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בהגנת תל-אביב ואחר-כך עבר עם גרעינו לקבוצת בארות יצחק, אשר היתה נצורה בעת ההיא. הוריו, שהגיעו בינתיים ארצה, ביקשו ממנו להישאר עימהם בקבוצת יבנה, אך הוא לא עזב את גרעינו והגיע לבארות יצחק, בה נפל חלל ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948) בשעת הסתערות המצרים על המשק. נקבר בבארות יצחק.

זכרו הועלה על דפי החוברת "לזכר השלושה", חללי גרעין "עצמאות".

ביום כ' בחשוון תשי"א (31.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.