בנם של מאיה שצברג וסימן טוב שלום. נולד ביום ט"ז בטבת תשס"ה (28.12.2004) בקיבוץ אלמוג שגובל בצפון ים המלח.  לרון, סהר, גילי, רואי ואיתי.

שמו ניתן לו כראשי התיבות של – אל מושיע וגואל.

אלמוג גדל בקיבוץ חמדיה בעמק המעיינות. למד בבית ספר יסודי בקיבוץ ובתיכון "עמק יפה" בגלבוע. 

ילד מקסים, שקט ומופנם, חייכן ושמח. ילד של טבע שאהב במיוחד את מעיינות העמק בו גדל. 

אלמוג גדל והיה לנער ערכי, יפה תואר ויפה נפש, כריזמטי שנוכחותו הורגשה בכל מקום בו היה. תמיד ראה את הצד החיובי והביט על הכול בחיוך גדול. בעל לב רחב, רגישות, אכפתיות וכבוד לאחר. אנרגטי וחברותי. הרבה לטייל לאורכה ולרוחבה של הארץ, מוקף תמיד במשפחה וחברים.

אהב מאוד מוזיקה - כתב שירים, הלחין ושר.

מהותו הייתה נתינה – נתן מה שרק אפשר בלי לבקש כלום חזרה. אהב את מה שעשה ושאף תמיד לעשות הכי טוב שאפשר. אלמוג הציב לעצמו מטרות והפך את העולם עד שהשיג אותן. פטריוט וציוני אמיתי, שמגיל קטן שאף להיות לוחם גדול. 

ביום 15.8.2023 התגייס אלמוג לצה"ל ושירת בחטיבת "גבעתי", אליה שאף להגיע, בתפקיד לוחם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

במועד זה, שבעה באוקטובר 2023 אלמוג היה בהכשרה, כחודשיים לאחר הגיוס. מסלול השירות שלו היה אינטנסיבי ומאתגר. הוא התבלט כבר בהתחלה, ומתוך קבוצת מועמדים מאוד גדולה עבר את המבחנים התקבל לסיירת. שאף להיות הכי טוב והשקיע בזה הכול, לקח על עצמו הרבה אחריות בצוות ויצא לקורסים במטרה להגיע למצוינות ובשאיפה לצאת לקצונה.

אלמוג הפך בהכשרה בסיירת גבעתי ללוחם נחוש ומסור, מוערך על מפקדיו וחבריו לנשק, תמיד ראה לנגד עיניו את החברים לנשק ורק אז את עצמו.

הוא לחם ברצועת עזה, שירת כמפעיל רחפן של הצוות. באחת הפעולות איתר באמצעות הרחפן אמצעי לחימה ופיר מנהרה, מידע שסייע לכוחות צה"ל.

את שירותו הצבאי עשה מתוך תחושת שליחות עמוקה. להוריו אמר שללא שירות החיילים בצבא "תהיה לנו שואה נוספת". הוא אהב מאוד את השירות הצבאי והיה מאושר וגאה.

כאשר יצא מהצבא לחופשה דאג להספיק לבקר כמה שיותר חברים, הספיק להיות ב"על האש" עם חברים אחרים, וגם לטבול ב"ירדנית", לשבת עם המשפחה לדבר ובתוך כל זה לשלב הרבה מוזיקה.

ביום 10.6.2024 נהרג אלמוג עם עוד ארבעה מחבריו להכשרה לסיירת גבעתי, במהלך פעילות מבצעית ברפיח שבדרום רצועת עזה.

רב-טוראי אלמוג שלום נפל בקרב ביום ד' בסיוון תשפ"ד (10.6.2024). בן תשע-עשרה וחצי בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

הוריו תרמו את איבריו בתקווה להציל חיים ואמרו: "אלמוג היה ילד של נתינה. תרמנו ואנחנו יודעים שזה מה שהוא היה רוצה. אנחנו יודעים בלב שלם, שגם אם היה בחיים, ואחד מהצוות שלו היה זקוק, הוא היה תורם לו בלי להסס".

אימו אמרה מעל קברו: "ילד יפה ואהוב שלי, שמכניס אור לכל מקום עם החיוך הענק שלך. נכנסת לעזה בשליחות אמיתית, עם אחריות לצוות שלך ולחברים שלך, כמו באזרחות, נותן לכולם בלי חשבון ומכל הלב. בחג מתן תורה אני נאלצת לתת לך אלוהים את התורה שלי, את החיים שלי... ואם כבר קיבלת ממני את הדבר הכי יקר ומיוחד הזה, תשמור עליו. כי גם בחייו וגם במותו אלמוג מלאך. תודה שהיית שלי, אני אוהבת אותך ילד שלי".

אביו ספד לבנו: "אלמוגי שלי, חיים שלי. הגשמת חלום להגיע לסיירת גבעתי. גם כשהיה קשה תמיד חייכת. דיברת איתי על קצונה ולימודים. אהבת את כל הצוות שלך. היית מוכן לוותר על ניתוח בשביל להישאר בצוות. ילד גאווה מלא נתינה עם חיוך מעלף. מילאת את האחים שלך גאווה. עכשיו אתה לוחם סיירת מלמעלה. שמור עלינו. רפואה שלמה לפצועים. אני מבטיח לך לשמור על כולם מאוחדים כמו שתמיד אהבת".

אחותו אמרה: "היית אח מדהים. תמיד ידעת להצחיק אותי. הייתה לי זכות לגדול לצדך. תמיד האמנתי בך וביכולות שלך. לוחם גאה בסיירת גבעתי. מעולם לא ראיתי אותך מאושר כך. מצאת את המטרה שלך. אתה גיבור שלנו."

לזכר אלמוג הודפס וחולק ספר תהילים, והוענקו מלגות לימודים.

לזכרו הופקו צמיד סגול (הצבע של גבעתי) עם הכיתוב "סגול זה יחידי סגולה", חולצות, כובעים ובירות עם תווית שעליה דיוקנו, וסטיקרים עם כיתוב שאפיין אותו - "אם כבר לחיות אז עם כל הצבעים", "כבר חייכתם היום?".

אחיו של אלמוג הלחין והקליט שיר בשם "תירוצים למציאות", שיר שכתב אלמוג ונמצא בעזבונו.

אלמוג מונצח במצודת יואב – בית חטיבת גבעתי בכביש צומת גבעתי–צומת נהורה.

להנצחתו הוקמו "מצפה אלמוג" ביישוב הקהילתי נעלה, מצפון למודיעין, ומצפה בעמק המעיינות.