בן לאה ודוד. נולד בט"ז בתמוז תשכ"ב (18.7.1962) בבית שאן. בן בכור, אח בכור לנורית, יעל, משה-עופר, אסנת ואסף.

אמיל חיים גדל בבית שאן. למד בבית הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם" ביישוב, המשיך ללימודים במושב שדה יעקב ואחר כך לתיכון המקיף בבית שאן. היה נער חברותי, מוקף בחברים נאמנים שליוו אותו כל חייו.

ב-1980 התגייס לצה"ל. שירת בחיל החימוש, ובמהלך שירותו הוענקה לו תעודת הצטיינות על פועלו בבסיס.

ביוני 1982 החלה מלחמת לבנון הראשונה (שלום הגליל). במהלכה רב-סמל אמיל, ששירת בסדנת מכונאות טנקים, נפגע ונשלח לאשפוז. הוא הוכר כנכה, שב לבית הוריו בבית שאן ומאז היה מטופל ולעתים מאושפז לתקופות ארוכות.

אמיל למד סַפָּרות, עסק בזה וכן נהג לספר את חבריו וקרוביו ללא תשלום. בשנת 1991 הוא נישא לאורית. לזוג נולד בן - דוד יהודה.

חבריו שמרו על קשר איתו כל השנים. הירבו לבקרו ולשתף אותו בבילויים שלהם, שכללו נסיעות לטיולים ולפיקניקים. כן הוא אהב להשתתף בפעילויות טיולים ונופש שארגן משרד הביטחון, מהן שב עמוס חוויות שחלק עם קרוביו.

אמיל חיים דיין נפטר ביום ה' בתמוז תשס"ט (27.6.2009). בן ארבעים ושבע בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בבית שאן. הותיר בן, הורים, אחים ואחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "צדיק, ישר, תמים, זך. ירא ה' וסר מרע".

אמיל מונצח עם כל נופלי בית שאן באתר הזיכרון העירוני.