בנם הבכור של האלה ועובד. נולד ביום 15.7.2003 ביאנוח. אח לאייהם.

אמיר גדל והתחנך ביאנוח-ג'ת שבגליל המערבי. למד בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון ביישובו, ושם בלט בחיוכו שובה הלב ובצניעותו. הודות לדבקותו במטרה ולנחישותו, הצטיין בלימודיו.

בהיותו שחקן כדורגל מוכשר, התקבל לקבוצת הכדורגל של בית הספר.

בנעוריו המוקדמים הצטרף כחניך לתנועת הנוער "הצופים", ומשבגר עבר קורס מדריכים צעירים והיה למדריך.

בגיל אחת-עשרה פתח אמיר בכוחות עצמו מוסך לאופניים ותיקן לילדי השכונה את אופניהם.

בשנות התיכון התנדב במועדון המקומי לאזרחים ותיקים – "בית הקשיש" – ובבתי חולים.

בילדותו טיפח סוס פוני, ומאז אהב סוסים. לאחר שעבר קורס רכיבה על סוסים, הִרבה לרכוב, וכשבגר מעט היה למדריך בחוות רכיבה. בהמשך, במהלך השירות הצבאי, יצא בחופשות לטיולי רכיבה והתנדב באותה החווה.

בתום לימודיו בתיכון המשיך לשנתיים של לימודי הנדסאות רכב במכללת "עתיד" ביישוב ירכא.

אמיר התעניין מאוד בציוד מכני הנדסי, ובמיוחד במיני מחפרים ובטרקטורים גדולים. סבו עסק בתחום, והוא הצטרף אליו לעבודה. סיפרו עליו שכשעלה על כלים אלו התרגש כמו ילד קטן שמתלהב מצעצוע.

קשר טוב שרר בינו ובין הוריו, ואחיו הצעיר אייהם הלך בדרכו ושאב ממנו השראה. תמיד התעניין ודרש בשלומם של בני המשפחה המורחבת, ובהיותו חברותי רכש לו חברים קרובים והיה עמוד התווך של החבורה.

עזרה לזולת הייתה חלק מהטבע של אמיר, ובחפץ לב נרתם לסייע למי שביקש. אופטימי, חכם וערכי, זקוף קומה וחסון, הרפתקן ואמיץ, לא חשש ליטול סיכונים והיה מלא מוטיבציה לעשייה ולהנעת תהליכים. הוא קיווה להגשים את חלומותיו הרבים, בהם קצונה והקמת מוסך או עסק עצמאי בתחום הבנייה.

ביום 13.6.2023 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל התותחנים לתפקיד הקשור להכשרתו האזרחית.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כחודש לאחר תחילת המלחמה יצא אמיר לקורס קצינים של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, ולאחריו שובץ בחיל השריון. את תפקידו ביצע בהצטיינות והוביל בהצלחה את חייליו.

את תפקידו השני כקצין טכנולוגיה ואחזקה החל באביב 2025 בפלוגת הסיור של חטיבת "גולני" בחיל הרגלים, שלחמה באותה עת ברצועת עזה. באותו הקיץ קיבל את דרגת הסגן. גאוות יחידה פיעמה בו, והוא היה חדור מטרה לקראת משימותיו.

ביום 26.7.2025 יצאו אמיר וצוותו לפעילות מבצעית, לחילוץ צוות שנתקע בעיר ח'אן יונס שבדרום רצועת עזה. במהלך הפעילות, כשהמתינו לתחילת החילוץ התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לנמ"ר (נגמ"ש מרכבה) שלהם, ובעקבות זאת עלה הרכב באש. אמיר אשר הצליח לצאת מהרכב נפגע מההדף. גופו נשאר בשלמותו, אך ללא רוח חיים.

בנמ"ר נהרג הלוחם סמל ינון נוריאל ואנה, ולוחם נוסף נפצע.

סגן אמיר סעד נפל בקרב ביום 26.7.2025. בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין יאנוח-ג'ת. הותיר הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.