בנם של צדקה ושלום. נולד ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) בגדרה.

גדל והתחנך בגדרה. היה ילד נבון, שובב וחזק, אהב לצחוק והיה מוכר היטב בסביבתו. התאפיין באדיבות, לב גדול ועזר לזולת.

אמיתי אהב לשחק בכדורגל, לצפות במשחקים בטלוויזיה ובאצטדיון. הוא העריץ את קבוצת "מכבי תל אביב".

כשהיה בגיל תשע-עשרה התגייס לצה״ל ושירת כלוחם בחטיבת גולני.

אמיתי נישא ונולדו לו שני ילדים: גליה וישי. הוא אהב את ילדיו מעומק ליבו, היה ביניהם קשר מעולה, פינק אותם והשקיע בהם ככל שיכל.

מקצועו היה צבעי בתים, הוא היה מקצועי ואהב את עבודתו.

לאור פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 אמיתי נקרא לשירות מילואים והוצב בחזית המצרית. כוחו הותקף על ידי האויב, הוא נפצע וראה את חברו הטוב נהרג מול עיניו.

הוא התעורר בבית החולים אחרי ניתוח באזור הגב והאגן. לאחר הפציעה, התמודד עם בעיות הליכה ובהמשך חייו נעזר בכיסא גלגלים.

בכדי להתעודד לאחר הפציעה, אמיתי החליט להתנדב עם מבוגרים ברמת גן, על כך קיבל אות הערכה.

בהמשך השלים לימודי ביטוח ולימודי רפלקסולוגיה. עבד בכך, לימים היה מטפל באנשים בביתו.

אמיתי התעניין בלימודי קבלה והיו לו ספרים רבים בנושא.

בינואר 2005, הכיר את ארלינדה במסיבת תחילת השנה האזרחית. הוא התאהב בה במבט ראשון. התייחס אליה בכבוד, אהב אותה והעניק לה תחושת בית. מאז השניים התגוררו בגן יבנה והיו בלתי נפרדים במשך עשרים שנים. הם אהבו לצאת יחד למסעדות, לארח חברים בביתם, להתארח ולבלות זמן עם ילדיו של אמיתי.

אמיתי בן יוסף נפטר ביום ו' בתשרי תשפ"ה (08.10.2024). בן שבעים וחמש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בראש העין. הותיר אחריו בת זוג, שני ילדים ואחיות.