בן אשר ולאה. נולד ביום י"ח בטבת תש"י (7.1.1950) במעיין צבי. הוא גדל בחברת הילדים בקבוצת מעיין צבי, אך כשהיה בן חמש יצאו הוריו לשליחות באוסטרליה ושם למד שנתיים. בשובו ארצה חזר ונקלט במהרה בחברתו ובלימודים. הוא סיים בהצטיינות את בית-הספר התיכון בכפר-גלים שליד חיפה. בתעודת בגרות קיבל ציון 10 במתימטיקה ובביולוגיה. עם זאת היה רבגוני בשטחים שונים. עוד בילדותו גילה כשרון מיוחד לציור ואהב עבודות מיכניות שונות, כגון הרכבת דגמי מטוסים. הוא נהג לשקוע שעות רבות בקריאת ספרים מכל הסוגים. אהבה מיוחדת רחש לטיולים ולנוף סביבתו וכן לקח חלק מרכזי ופעיל באירועים חברתיים.

הוא גויס לצה"ל בחודש אוגוסט 1969 והתנדב לשרת בחיל-האויר. ביום כ"א באייר תשל"א (16.5.1971), נפל סגן-משנה אמנון בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בזכרון-יעקב. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.

מפקד יחידתו כתב להוריו מכתב תנחומים, ובין יתר דבריו ציין כי בתקופה הקצרה ששירת בטייסת ה"אורגנים" הספיק להכיר את אמנון: "אז נראה עדיין כנער - אבל מבוגר ברוחו ובהתנהגותו, רציני ואמיתי. - - באויר היה שקול, ידע להוציא מסקנות והתקדם יפה. היה מסוג הטייסים שניתן לסמוך עליהם ולבטוח בהם. הוא התבלט בשקדנותו, בידיעותיו, ובעיקר בצניעותו. קצין טוב היה, ותמיד היה מוכן לעזור לחבריו והשפיע מטוב-לבו על הסובבים אותו".

בשני גליונות "יומן הקבוצה" של מעיין-צבי, שהופיעו לאחר נפילתו (לקראת ה"שבעה" וב"שלושים") הועלה זכרו; כן הופיעה חוברת לזכרו בשם "אמנון;" במורדות הכרמל, מול הים, בנוף האהוב על אמנון, נטעו בני-כיתתו גן זיכרון ובו מצבה לזכרו.