בנם של תמאם וראדי. נולד ביום 29.3.1997 בחורפיש. אח צעיר לשישה - האיתם, נסרין, מרווה, סקר, חנאן ורואד.

אנואר גדל והתחנך בחורפיש שבגליל העליון. ילד שקט וצנוע, עם עיניים טובות ולב רחב. למד בבתי ספר ביישוב, ובשעות הפנאי גידל ציפורים ואהב לטייל בחיק הטבע.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך. אנואר כיבד את הוריו, הסב להם נחת וטיפח קשר קרוב עם אחיו ואחיותיו. כבן זקונים היה הגורם המאחד בין בני המשפחה. בכל הזדמנות התקשר ודרש בשלומם, ביקר וארגן מפגשים משפחתיים.

בשנת 2015 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת "כפיר". הודות למקצועיותו, למסירותו ולנועם הליכותיו זכה להערכת מפקדיו ורקם קשרי חברות אמיצים עם חבריו ליחידה. הוא התנדב לכל משימה ופעל מתוך אהבה למדינה ותחושת שליחות עמוקה.

מאז סיום שירות הסדיר התייצב למילואים ככל שנדרש ושירת כלוחם בגדוד 910, חטיבה מרחבית עציון.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד בבית החולים "שערי צדק" בירושלים ובעסקי המשפחה. אנואר היה עובד חרוץ, מסור ומאיר פנים וחלם לפתוח עסק משלו.

אדם מלא נתינה, נכון תמיד לסייע מבלי לבקש דבר בתמורה. כשחבר או בן משפחה ביקש עזרה, התייצב בכל שעה מבלי להסס.

בלט כחבר טוב ונאמן, קשוב ומתעניין. אנואר היה חברותי ואהוב על הבריות והשרה אווירה טובה על כל סובביו. מכריו סיפרו על אדם שפיו וליבו שווים, אשר מעולם לא פחד לומר את האמת.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה

עם פרוץ המלחמה אנואר התייצב מיד ביחידתו ומילא את משימותיו במקצועיות ובמסירות. פעמים רבות הציב את טובת הזולת לפני טובתו האישית. הוא ויתר על אפשרות לצאת לחופשה והעדיף שחבריו הנשואים עם ילדים יצאו הביתה במקומו.

ב-17.1.2024 בבוקר אנואר וחבריו עסקו בפעילות מבצעית סמוך לצומת גוש עציון. כשעברו בכביש 60, משאית התנגשה בג'יפ הצבאי שבו נסעו והרכב התהפך ועלה באש. אנואר נהרג ושלושה חיילים נוספים נפצעו.

רב-סמל אנואר סרחאן נפל בפעילות מבצעית בגוש עציון ביום 17.1.2024. בן עשרים ושש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחורפיש. הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

אחיו האיתם ספד: "אנואר תמיד רצה לעשות ולעזור, לא ציפה לכלום. פשוט אדם מדהים. איבדנו את היקר מכול... כל מה שאכפת לו היה לאחד את כולם".
מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, מוואפק טריף, ספד: "ימי המילואים של אנואר הם תמצית נוף חייו. ראשון לעזור, חברותי, מתנדב לכל משימה. צעיר שאהב את החיים ואהב לסייע לזולת".
לזכרו של אנואר הופקה דסקית עם תמונתו, תאריך נפילתו והמשפט "יש לי חור בלב בצורה שלך". הופקה גם מדבקה עם ההקדשה: "אנואר, אתה נשאר בנו, אתה נשאר איתנו... אתה שוכן בלב ובנשמה"

תלמידים מבית הספר "א-סולטאן אלאטרש" בחורפיש, שם התגורר אנואר, יזמו פרויקט הנצחה ושמעו מפי בני המשפחה את סיפור חייו.

אחיינו של אנואר בנה לזכרו ספסל גישור וחברות, סמל לערכים של שלום, הקשבה ושיתוף.

אנואר מונצח ב"בית יד לבנים הדרוזים", שם גם הופק סרטון לזכרו.