בן שלום ומרים. נולד ביום ד' בכסלו תרצ"ח (8.11.1937) בוינה, בירת-אוסטריה. תקופת-מה במלחמת-העולם השניה מצא הילד מקלט באחד הבתים של "הצלב האדום" בבודפשט אך בשנת 1949 הובא לארץ על-ידי משפחתו, שהצליחה, אחרי טלטולים ונדודים, למצוא דרכה למולדת ולהשתקע בה (במושב ניר-ישראל). בשנה שלאחר-מכן נתקבל הנער למוסד החינוכי "ניצנים" במסגרת "עליית-הנוער" ובימי שהותו שם עוצב ונתגבש אפיו. נטיות שונות נתגלו בו: פעילותו בחוג הדרמטי היתה לברכה לחוג עצמו. כן היה בין מארגני החוג לתעופה - פעולה שנתנה אותותיה לפעולתו לאחר-מכן. נוסף לכך היה עובד חרוץ - ובעיקר השתלם בענף-הפלחה ובעבודת-הטרקטור ובסיימו את לימודיו במוסד התקבל כטרקטוריסט באחת מתחנות-הטרקטורים של הסוכנות היהודית. משיכתו לתעופה הביאתהו לידי כך שהצטרף לגדנ"ע-אויר, סיים כמה קורסים, היה למדריך ואף ניהל קורס לצעירי-גדנ"ע. בנובמבר 1955 גויס לצה"ל ומפקדים ציינוהו לשבח על מסירותו ורצינותו. כתום אימוני-היסוד שלו סיים קורסים של חיל-הרפואה והצניחה. השתתף ברוב פעולות-התגמול של צה"ל - ובין השאר בחוסאן ובקלקיליה. בפרוץ מערכת-סיני היה אף הוא בין הלוחמים וביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956) נפל בקרב במעבר-המיתלה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.