בן מלוינה ואלכסנדר. נולד בכ"ב תשרי תר"פ (16.10.1919) בדוירנקורט שבאוסטריה. בהיותו ילד נפל מגג גבוה והרופאים נאלצו לקטוע את זרועו השמאלית. דמותו של טרומפלדור, הגיבור הגידם מתל-חי, שמשה לאפרים דוגמה וסמל, ורגיל היה לומר: "אין דבר, הימנית חשובה ממנה". ואמנם, נכותו לא מנעה בעדו מלבצע בידו האחת יותר משביצעו אחרים בשתי ידיהם: שמו יצא לפניו כמכונאי טוב, קלעי מצויין ושחיין מעולה. בהיותו בן חמש-עשרה הצטרף אפרים לבית"ר. חבריו הכירוהו כאיש עליז ששמר תמיד על מצב רוחו הטוב, שידע לבדח את מכריו אפילו על חשבון נכותו. בשנת תרצ"ז (1937) העפיל בעליית "אף-על-פי" למולדת וכצעד ראשון הצטרף לפלוגת-הגיוס בראש פינה, ולשורות הארגון-הצבאי-הלאומי. הוא נעצר על ידי המשטרה הבריטית בעוון עליה בלתי ליגאלית ונשלח למאסר בכלא עכו, אך שוחרר בשל מצב בריאותו. אפרים עבר לזכרון-יעקב שם עבד במרעה ואחר שימש בנוטר בפרדסי אשדוד ונס-ציונה. בכ"ב בשבט ת"ש (1.2.1940) נמצאה גופתו של אפרים בשדות באשיט, במרחק שבעה ק"מ מגדרה. הוא נורה ביריות מרצחים ערביים מן המארב, בעמדו על משמרתו. הובא למנוחת-עולם בנס-ציונה.

הונצח בספר "זכרם-נצח". בעתון "דבר" התפרסמה רשימה לזכרו.