בן רחל-לאה ויוסף, נולד ביום י"ז בחשוון תר"ף (10.11.1919) בעיר דוקלה, מערב-גליציה. אפרים למד ב"חדר" ובבית-ספר עממי ואחר-כך למד את מלאכת התפרות ועסק בה. השתייך לתנועת- נוער ציונית. כשפרצה מלחמת-העולם השנייה נמלט מפני הצבא הגרמני, שהתקדם במהירות, למזרח-גליציה שנכבש בידי הרוסים. משם נשלח עם יתר הפליטים, נתיני פולין, למחנה-עבודה ועבד בצפון הרחוק, בקרבת הגבול הפיני. לרגל הסכם סטלין-שיקורסקי שוחרר בשנת 1942, כשאר אזרחי פולין, ועבר לעבוד בתנאי פועל חופשי בסיביר. בשנת 1946 חזר עם אזרחי פולין שהוחזרו למולדתם, אך שוב לא מצא לו מולדת בפולין, בה הושמדו בית אביו ובני עמו, והמשיך את דרכו למחנה-עקורים בגרמניה, כדי לעלות משם ארצה. שנתיים ציפה לכך ובינתיים נשא אישה ונולדה להם בת.

בהגיעו לארץ, באוקטובר 1948, התגייס מיד לצה"ל והיה מאושר, לאחר שטולטל במשך שנים בידי לובשי מדים נוכרים, לשרת בצבא עמו וארצו. אפרים שירת במחלקת-שדה של חיל-ההנדסה ונהרג בתאונה במחנה צבאי ברמלה ביום ה' בשבט תש"ט (4.2.1949). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון.