בן אלכסנדר ואסתר (רוזה). נולד ביום כ"ו בתמוז תש"ד (17.7.1944) במחנה-ריכוז ליד וינה, בירת-אוסטריה (אחרי שאמו, שהיתה בהריון, גורשה לשם מערי-השדה, יחד עם כל יהודי- הונגריה, באביב 1944). בנסים ילדה אותו אמו ואף השכילה להסתיר אותו מעיני-הרוצחים עד לשחרור באפריל 1945. לאחר השחרור חזרה האם עם תינוקה לארץ אשר ממנה גורשה ושם נפגשה עם כל המשפחה; האב נמצא בבית-הסוהר כל אותו הזמן. אז החליטו להצטרף לזרם הפליטים היהודים שהתקדמו בכל הדרכים כדי לעלות לארץ. הילד נטלטל בידי אביו ובידי אמו עד בואם אל מחנה-מעבר בגרמניה ומחנה זה הפך בינתיים למחנה- קבע אשר בו גדל הילד עד גיל ארבע. רק אז, בשנת 1948, עלו ההורים לארץ - והוא עמהם. עתה, אחרי טלטולי-הדרך והנדודים הרבים, התחילו חבלי-הקליטה של המשפחה ושל הילד. הם נשלחו ליפו ושוכנו בבית עזוב והרוס. אך עד מהרה הסתדרו ואפרים הפך כמעט ל"צבר". הוא למד בגן-ילדים ובבית-ספר יסודי ביפו; בכיתה ז' הצטרף לתנועת-הנוער של "השומר הצעיר", התקשר אליה והתחיל מביע בפני הוריו את רצונו להתחנך בקיבוץ. בכיתה ח' כבר היה בקיבוץ העוגן; שם סיים את כיתות-היסוד ועבר למוסד החינוכי של כיתות-ההמשך "רמות חפר" - עד שסיים י"ב כיתות שם. היה פעיל בתזמורת ובמקהלה ואף בלהקה הדרמטית השתתף. כן היה חבר בגדנ"ע-אויר וכאשר גויס לצה"ל באוגוסט 1963 שירת בחיל-האויר אף כי עד מהרה נוכח לדעת, כי הוא לא בחר בחיל המתאים לו וכעבור חמישה חדשים עבר לסיירת- שריון. ביום א' במרחשון תשכ"ה (7.10.1964) נפל אפרים בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. קיבוץ העוגן הוציא חוברת לזכרו.