בן אורו-זהבה ויוסף, נולד ביום שבת, כ"ב באדר ב' תרפ"ז (26.3.1927) בעיר העתיקה בירושלים. אביו, סופר-סת"ם, חינך את בנו ברוח המסורת ובשאיפה לקנות דעת. אפרים למד תחילה בתלמוד-תורה "שערי-שמים" בעיר העתיקה, עבר משם לבית- הספר "כל ישראל חברים" אותו סיים בהצלחה והוסיף ללמוד עד הכיתה השביעית בגימנסיה "בגרות". אביו רצה שיפנה לפקידות, אבל הוא בחר מתוך הכרה בעבודה גופנית ודבק במלאכה פשוטה, עבודה בבניין. מילדותו היה חרוץ, זריז ואוהב כל עבודה. בימי הדיכוי הבריטי הצטרף למחתרת אצ"ל, בה קיבל את הכינוי "אבנר".

בפרוץ מלחמת-העצמאות היה בין הראשונים שהתנדבו לשירות קרבי, בהגנה על עיר-מולדתו. כחבר ביחידת אצ"ל וכראש כיתה בה נפל בקרב על בית- הספר לשוטרים בירושלים ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום כ"ה באלול תשי"א (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.