בן עדה ויוסף-צבי, נולד ביום כ"ה באייר תרע"ט (25.5.1919) בווארשה, בירת פולין. הוא סיים בית-ספר תיכון והשתלם במקצוע האריגה. בשנת 1936 עלה ארצה, התיישב בקרית חיים והמשיך את לימודיו בטכניון בחיפה. מאז בואו לארץ היה חבר פעיל ב"הגנה". אריה התגייס לנוטרות, ובשנת 1940 - למשטרת היישובים העבריים ונתמנה סרג'נט-נוטרים בתחנת מפרץ חיפה. אחרי שחרורו בשנת 1946 נשא אישה ועבד כאורג מומחה בבית-החרושת "אתא". הוא נתמנה לסגן המא"ז בקרית חיים, הדריך בתקופה קשה זו את אנשי הקריה ותרם להגנתה ועמידתה האיתנה. אריה נשא בעול התפקידים בחטיבת "כרמלי" במסירות ובהתמדה ובהופעתו הבטוחה, בקומתו הזקופה ובמראהו הנאה השפיע, הרגיע ועודד.

אריה נפל ביום י"ב באייר תש"ח (21.5.1948), אחרי כיבוש עכו, בשעת מילוי תפקידו, כשיצא בראש מחלקת פל"ם לפעולת סריקה בסביבות העיר הכבושה, והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אישה ושני ילדים.