אריה, בן רחל ואהרון, נולד ביום ו' בכסלו תשי"ג (24.11.1952) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "הגפן - חיה זיו" והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון העירוני א' בחיפה, במגמה הביולוגית. הוא היה טוב-לב, חברותי ומכניס אורחים נלהב. מקובל היה על חבריו ואהוד עליהם מאוד. אריה היה מסודר מאוד ואחראי. פיקח היה, מהיר תפיסה ונבון. היה לו חוש הומור, וידע לשעשע את חבריו באמרות שנונות, ורוחו הייתה טובה עליו תמיד. איש נעים-שיחה היה ודבריו ערוכים בהיגיון ובטעם. הוא היה עדין-נפש, ישר-לב ובעל מצפון. תמיד דיבר אמת ומעולם לא היסס לומר את שבלבו, אפילו היו הדברים קשים ומעיקים. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב.

אריה גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מקצועות טנק "סנטוריון" והיה טען-קשר בטנק. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ואהוב על מפקדיו. הוא שימש דוגמה לחבריו בחריצותו הרבה וברצונו העז להצליח בכל משימה שהוטלה עליו. בתקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו ולא סיפר להם את הקורות אותו בצבא, על האימונים המפרכים ועל חיי השדה הקשים. במלחמת יום הכיפורים הוצב אריה בגדוד-סיור שלא הכיר את אנשיו. חמישה ימים רצופים נלחם, כמעט ללא מזון וללא שינה, והחליף תוך לחימה שלושה טנקים שנפגעו בזה אחר זה. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), בחאן-ארנבה שברמת הגולן, על כביש קוניטרה-דמשק, נהרג אריה מאש שנורתה אליו מן המארב. הא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם אחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

דברים עליו כלולים בחוברת שהוציאה לאור יחידתו לזכר חלליה; בית-הספר העירוני א' בחיפה הוציא לאור חוברת לזכר בוגרי בית-הספר שנפלו, ואריה בתוכם.