נולד בתרפ"א (1921) בקולומייה שבפולין. בן יחיד למשפחה משכילה. אביו היה מורה לעברית. סיים בית-ספר לכלכלה בעיר הולדתו ורכש תואר מנהל חשבונות. היה חניך בית"ר. התגייס בארצו לצבא הפולני. ב-1942 הגיע לארץ ישראל דרך ברית המועצות, עם הארמיה הפולנית בפיקודו של הגנרל אנדרס. בארץ הצטרף ללח"י, תחת הכינוי "עוזי". אריה, חיפש דרך להצטרף ללח"י ויצר קשר עם מפקד יחידת הנוטרים באזור תל-ליטווינסקי, צבי פינקלשטיין, שלאחר שנים נודע בכינויו "דני הר הבית", אשר גייס אותו למחתרת. מאז קשר אריה את חייו למחתרת. משפחתו, משפחת לנדוור הנודעת, שהיתה משפחה אמידה מבעלי "קפה לנדוור" בארץ, ניתקה אתו כל קשר, אחרי שחשדו בו שהוא איש לח"י. אריה היה פועל חקלאי באזור תל-ליטווינסקי, אולם באותה תקופה נערך חיפוש נמרץ אחרי נתן ילין-מור, אשר חשדו שהוא מסתתר באזור, על כן נאלץ אריה לחפש לו מקום מסתור בתל-אביב . חבריו מספרים כי שרת במחלקת הפעולות והיה אמיץ ומסור בכל נפשו לפעילות המחתרתית. בי"ט בסיוון תש"ו (17.6.1946) נהרג בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה. נטמן ביחד עם חבריו בבית העלמין בחיפה.

שמו הונצח בספר "חיילים אלמונים".