אריה מנטל 47165
חיל תותחנים unit of fallen סמל
חיל תותחנים

אריה מנטל

בן סופי ויצחק

נפל ביום
נפל ביום ט"ו בכסלו תש"ל
25.11.1969

בן 38 בנופלו

סיפור חייו


בן יצחק וסופי. נולד ביום י"ד בתמוז תרצ"א (29.6.1931) בבוקרשט שברומניה. אריה הספיק ללמוד שנים אחדות בבית-הספר היסודי "מוריה" בעיר מולדתו, אך עם פרוץ המלחמה והשתלטות הנאצים על רומניה עזב את העיר - והוא בן 11. יחד עם חבריו לתנועת הנוער "דרור-הבונים" פעל וחי במחתרת בחווה חקלאית מחוץ לעיר. עבודת האדמה נתחבבה עליו מאוד וביחוד הטיפול בבעלי-חיים. כשנסתיימה המלחמה הצטרפה משפחת מנטל לרבבות היהודים ניצול השואה שנהרו אל חוף מבטחים - לארץ-ישראל. העלייה לארץ העבירה אותו דרך מחנות קפריסין. שם למד אריה בכיתות המשך. בהיותו בן 17, בעיצומה של מלחמת השחרור, הגיעה המשפחה לארץ והופנתה למחנה העולים בפרדס חנה. למרות גילו הצעיר ביקש אריה וקיבל רשות מאביו להתגייס לפני זמנו. וכך אמר אריה לאחותו (שעלתה לארץ עוד לפני המלחמה) שהצטערה על שלא פגשה אותו במחנה העולים: "תמיד חלמתי לבוא לארץ לקחת חלק במלחמותיה ובבניינה. כאשר נזדמנה לי הזכות להתגייס, חשבתי שאבוא אלייך כחייל, כדי ששנינו נתגאה".

אריה התגייס לצה"ל במחצית יולי 1948 והצטרף ליחידת תותחנים. בתקופת שירותו סיים קורסים מקצועיים שונים, היה מדריך תותחנים, וכאשר שוחרר, בשנת 1950, צהיה מפקד צוות תותח. במרוצת השנים הקים לו בית, נשא אישה ונולדו לו שלושה ילדים. כשם שהיה בעל מסור ואב נאמן לילדיו, כן היה מפקד אהוב על חייליו, שנהגו לכנותו בשם "אבא", בזכות יחסו החם והאבהי אליהם. אף על פי שלא היה בעל השכלה מוסיקלית, אהב אריה להאזין למוסיקה, הרבה לשיר וצייר ציורים יפים. המצב הכלכלי הקשה של המשפחה לא מנע ממנו להשתתף בכל מערכות ישראל ולצאת לתקופות של שירות מילואים. אמנם אריה לא היה אדם השש אלי קרב, אך ראה במילוי תפקידו חובה קדושה. ביום ט"ו בכסלו תש"ל (25.11.1969), נפל סמל אריה בעת מילוי תפקידו. הניח אישה ושלושה ילדים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בהרצליה.

מפקדו, אשר שירת אתו ביחידה מאז מלחמת השחרור ואשר היה חברו לנשק שנים רבות, מתארו כ"חייל נאמן ומפקד מצטיין, שהיה חביב ואהוב על מפקדיו ועל פקודיו". במכתב התנחומים למשפחה כתב לאמור: "אני זוכר את הנער, העולה-החדש, בין ראשוני התותחנים, כאשר לחם מול הטנקים הסוריים בצמח, השתתף בקרבות על הדרך לירושלים והיה בין משחררי הנגב - - - מפקד ממושמע וחביב, נכון תמיד לכל תפקיד, תמיד בין ראשוני המתייצבים ללא מלה של טענה - - - הוא משך בעול הביטחון והפרנסה והחיוך על שפתיו - - -".

סיפורי חיים נוספים בנושאים דומים:

מקום מנוחתו


בית העלמין הצבאי הרצליה

חלקה: 1
שורה: 2
קבר: 11

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון