בנם של שושנה (שמעה) ואברהם. נולד ביום ל' בכסלו תשט"ו (25.12.1954) בפתח תקווה. ילד שלישי להוריו במשפחה ברוכת ילדים, אח של מזל, דני, יונה, אביהו, עדי, כוכבה וסמי.

אריה גדל והתחנך בפתח תקווה, למד בבתי ספר באזור מגוריו.

ילד שובב ומלא קסם, נמרץ ושמח. חלק קשר טוב וחם עם הוריו ואֶחיו, הִרבה לבלות איתם ונהנה משיחות ומזמן משותף.

בהגיעו לגיל גיוס, התגייס ושובץ לשירות במחנה 80 (בסיס טירונים דותן) באזור פרדס חנה-כרכור. בזכות אופיו הנעים התחבב בקלות על חבריו ליחידה ונחוש היה לבצע את המטלות הנדרשות בהצלחה. בתום השירות השתחרר בדרגת רב-טוראי, המשיך בשירות מילואים פעיל.

בהיותו חייל הכיר את עדינה בחגיגות פורים בפתח תקווה. הם נישאו לאחר שלוש שנות חברות, והקימו את ביתם בפתח תקווה. במהלך השנים נולדו להם שלושה בנים – אבי, ניר ונאור. היה בן זוג אוהב ואב מסור ומפנק, דואג לרווחת משפחתו, נוכח ומעורב.

באחד מימי המילואים אליהם נקרא, במהלך סיור לילי נפצע אנושות בפיגוע דריסה כנגד כוח צה"ל. הוא הובהל לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, עבר סדרת ניתוחים ולאחריה החל בהליך שיקום ממושך של כשנה באגף השיקום בבית החולים תל השומר.

גישתו האופטימית וחוש ההומור שאפיין אותו סייעו לו להשתקם ולסגל לעצמו שגרה חדשה בצל הפציעה. נחוש להמשיך בחייו, הקפיד על טיפולים ופיזיותרפיה ב"בית הלוחם" ונהנה מהמפגשים החברתיים ומהפעילויות השונות, נתמך בידי בני משפחתו ומלווה בידי מטפלים צמודים מטעם משרד הביטחון.

היה חברותי ובעל לב רחב, ואהוב מאוד על סובביו. "אדם טוב שרצה ככל יכולתו לעזור לאחרים" תיארה אותו עדינה, "הייתה לו נתינה ענקית, לא רצה שירחמו עליו או שיידעו שכואב לו". בני המשפחה עברו להתגורר בכפר סבא, בבית המותאם למצבו ונהגו לארח חברים בביתם, מוקפים באווירה שמחה ומלאת צחוק.

לימים, זכה להפוך סב ונהנה לבלות ולשחק עם נכדיו, מוקיר את הזמן איתם.

בשנה האחרונה לחייו חלה במחלה קשה והחל לעבור טיפולים למיגורה, מלווה במשפחתו האוהבת.

אריה נחום נפטר ביום י"ב בתשרי תשע"ד (16.9.2013). בן חמישים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "פרדס החיים" בכפר סבא. הותיר אחריו אישה, שלושה בנים, נכדים, אחים ואחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "היית לנו עולם ומלואו, תישאר בליבנו לעד".