בן יהושע ויהודית, חברי ניר-דויד. נולד ביום כ"א בתמוז תש"ח (28.7.1948) בקיבוץ. משחר-ילדותו היו עיניו חוקרות ושואלות כדי לדעת הכל ובמשך הזמן אמנם הוא הצטיין ברוב פקחותו ובידיעותיו. את הלימודים היסודיים סיים בבית-הספר ניר-דויד. שם היה מהיר תפיסה, בעל ביטוי חריף. דינמיותו וחברותו התבלטה במשחקיו ובאירגון משחקים חברתיים וחבריו אהבוהו. לאחר-מכן למד במוסד החינוכי התיכון שבבית-אלפא עד שסיים את לימודיו בו. הוא העמיק דעת וככל שהתבגר הרחיב את אפקיו. תלמיד מצטיין היה ומוכשר ושתה בצמא את כל הידיעות שמוריו הקנו לו. הוא אהב את ביתו-קיבוצו וגם בית-הוריו היה יקר לו מאד. עוד בהיותו בכיתה ט' נצמד לפרדס והיה מוכן להקדיש לו את מסירותו וכוחותיו. לאחר שגויס הוצע לו מספר פעמים להצטרף לחיל-האויר, אבל זה לא היה לפי רוחו, כי הוא רצה להתקבל ליחידה מיוחדת בחיל-הים. הוא עשה מאמציו לכך, אולם הדבר לא עלה בידו ואריה הצטרף לחיל-השריון מתוך בגרות ורצינות למשימה. במשך הזמן התקשר מאד ליחידה והיה לנהג-טנק מסור הנוסך שמחה ובטחון על כל סביבתו. בימי המתיחות והכוננות של מלחמת ששת הימים היה אריה בטוח בנצחוננו במקרה שיהיה צורך להילחם. עוד הוא ממלא את שירות-החובה יצא אריה עם יחידתו להדוף את האויב המצרי בסיני, ועם ערב, ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נקלעו הטנקים בקרב שנערך באל ג'ירדי ואריה נפל. תוך הקרבות הקשים ידע אריה לעודד את חבריו, להגיש עזרה לחברים פצועים ועשה ככל אשר יכול למען המלחמה ולמען חבריו-לנשק. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת- חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוצו. עלון-הקיבוץ הוקדש לאריה ובו הובא תיאור הקרב באל-ג'ירדי שבו נפל. חוברת לזכרו הנושאת את שמו הוצאה לאור על-ידי הקיבוץ ניר-דויד. בחוברת 53" מהם", שהוציא לאור הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במערכה, הובאו תולדותיו. מעזבונו פורסם גם ב"גוילי אש", כרך ד', הוא ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל.