בן בנימין ואסתר, מוותיקי המתיישבים של קיבוץ סעד. נולד ביום כ"ה בסיון תש"ח (2.7.1948) בקיבוץ והיה מבניו הראשונים. הוא למד לימודים יסודיים בקיבוץ והמשיך בלימודיו התיכוניים בקבוצת יבנה. הוא היה חבר בארגון הנוער "בני עקיבא" והיה פעיל בנבחרת הכדור-עף של "אליצור סעד". כן התעניין בכל תחומי הספורט והיה מעורה בחיי המשק ופעיל בקרב הנוער.

אריק גויס לצה"ל ביולי 1966 והצטרף לחיל הרגלים ולנח"ל. במהלך שירותו עלה בסולם הדרגות והגיע לדרגת סגן. תמיד היה בין המתנדבים לביצוע משימות ותמיד היה יוצא בראש במסעות המפרכים. הוא לא הסכין שלא להיענות לאתגרים. בקיבוץ היה ידוע כקצין צעיר, בעל סבר פנים ילדותי אך רציני, ובצבא העריצוהו גם מפקדיו וגם פקודיו. הם דיברו עליו מתוך יראת כבוד וחיבה גם יחד. לפני כל משימה קשה ומסוכנת ידע להפיג את המתח, לעודד ולהשרות רוח טובה. הוא היה מקור כוח ורצון, שממנו שאבו פקודיו. בכוח חיוכו וטוב לבו שכנע את חייליו לקבל באהבה כל פקודה. הם ראו בו דמות מופתית של מפקד, שאינו מעמיד מחיצות בינו לבין אנשיו ואינו נושא פנים. הוא היה דבק במטרה, ישר והגון והכל הלכו אחריו ברצון ובמסירות. הוא היה קשור לקיבוצו ולביתו בכל לבו וראה בקיבוץ הגשמתו של חזון. ביום י' באייר תשכ"ט (28.4.1969), נפל מכדור של צלף מצרי באזור תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוצו.