בן שרה ומנדל. נולד ביום ב' בטבת תרע"ד (3.1.1914) בעיר טימאשוב-מאזובייצק בפולין, שהשתייכה אותו זמן לרוסיה הצארית. לאחר מלחמת העולם הראשונה היגרה משפחתו לגרמניה. בשנת 1930 עלה אריה לארץ ישראל ונשלח לכפר הנוער בן-שמן. עם סיום לימודיו בשנת 1932, הצטרף לקיבוץ גבעת ברנר. בשנת 1934, כאשר אחיו הצעיר עלה ארצה במסגרת מוסד הילדים "אהבה", נרתם אריה לעזרת המוסד, ששוכן תחילה בנוה-שאנן בחיפה ואחר-כך עבר לקרית ביאליק. כאשר עזב את המוסד "אהבה" היה לימאי ועבד על האניה הארץ-ישראלית "הר-ציון" בתפקיד מכונאי.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה צורפה "הר-ציון" לצי הסוחר הבריטי והפליגה בין נמלי הים התיכון. בשנת 1940 נתנה את חלקה במאמץ לפרוץ את המצור הימי ששמו הצוללות הגרמניות על בריטניה ועברה בשיירות את האוקיינוס האטלנטי. לאחר מספר שנות שהייה בים רצה אריה לפוש ותכנן להשתקע בקיבוץ חפצי-בה. בדרכו לשחרור התברר כי המכונאי שהיה אמור להחליפו חלה ולא ניתן היה לשחרר את אריה. לפיכך, נאלץ להמשיך בשירותו . בעודו משרת כחלק מצוות האנייה "הר-ציון" שהיתה בדרכה מבריטניה לארצות-הברית, נפגעה על-ידי צוללת גרמנית וירדה למצולות. יחד עמה טבעו 33 ימאים, 17 מהם ארץ-ישראלים ואריה ביניהם. השאיר אח ואחות.

על הקורות את האנייה "הר-ציון" ונסיבות טביעתה פורסם בספר "הכובשים בים נתיבה". על האזכרה לנעדרים נכתב בשבועון ההסתדרות הציונית העולמית "העולם".

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
יצחק אריה (לייבל) ביננשטוק (Bienenstok Yitshag Arie (Leibl)), הוצב בצי הסוחר הבריטי (M.N - Merchant Navy). דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Greaser). נפל ביום 31.8.1940 כ"ח באב הת"ש.
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- TOWER HILL MEMORIAL, בריטניה, בציון Panel 55.