בן דינה ושמואל. נולד ביום ה' בניסן תשכ"ב (9.4.1962) בגבעתיים. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי בגבעתיים וסיימם בבית-הספר התיכון 'אורט-טכניקום'.

באמצע אוגוסט 1980 גויס ארנון לשירות חובה בצה"ל ושובץ בחיל-החימוש. ארנון התקדם במסלול המקצועי ועלה בסולם הדרגות. לפי עדות מפקדים, הוערך ארנון כבעל מקצוע מעולה, בעל כושר מנהיגות ויוזמה, אירגון ואחריות, חברותי וחביב על כולם. בחודש אוגוסט 1983 סיים ארנון את שירות החובה והצטרף אל שורות צבא הקבע. בתקופה זו נשא לאישה את ציונה.

במאי 1986 חלה ארנון במחלה קשה, אשר גרמה לו סבל רב והוא נזקק לטיפולים קשים ומייגעים. אך בין אותן תקופות של טיפולים הוחלף תפקידו, וארנון המשיך בתפקוד חלקי ויעיל והתמיד בעבודתו.

ארנון אושפז בבית-החולים תל-השומר וביום כ"ב בחשוון תש"ן (20.11.1989) לאחר מאבק קשה על חייו, נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. הותיר אחריו אלמנה, הורים, שלושה אחים, ושתי אחיות. בן עשרים-ושבע היה במותו.

תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בצבא הקבע הוענקה למשפחתו.