בן יונה וישראל, נולד ביום ט"ו בשבט תרפ"ה (9.2.1925) בעיר לוצק, פולין. שם למד בבית-הספר העברי "תרבות" עד כיבוש פולין על-ידי הגרמנים. הוא ישב בגיטו עם משפחתו עד שעלה בידם להימלט. כ8- חודשים חיו בדיר-חזירים של גויים-מכרים. בסכנת- נפשות היה יוצא בלילות למצוא פת-לחם בכפרי הסביבה העוינים, אך חיפש את הדרך אל הפרטיזנים, ולבסוף מצאה. השתתף בפעולות-חבלה והתקפות על האויב. פעם נפל בידי משתפי-פעולה אוקראינים שדנוהו למוות, אך הצליח להימלט ולחזור לפעולותיו. עם השחרור חתר להגיע לארץ-ישראל. זמן רב נאלץ להתמהמה ולשהות באיטליה עד אשר זכה והגיע לחוף הארץ באוניית- המעפילים "פלמ"ח" ב-15.5.1946, אך כאן הותקפה האונייה על- ידי הבריטים ותחת מטר כדורים קפץ הימה והגיע לחוף, אך נתפס ונשלח לקפריסין. בשובו ארצה לא היתה דרכו סוגה בשושנים. תחילה עבד כצלם ולאחרונה עבד בבית-חרושת למיצי פרי-הדר בכפר סבא. תמך גם באמו ובסבתו שהשתכנו בכפר סבא.

אשר הצטרף למחתרת לח"י, אך עם הקמת צה"ל נספח אל שורותיו לחטיבה 8, והשתתף בקרבות יהודיה, לוד, רמלה, ואחר-כך בקרבות הנגב. נפל כמקלען בקרב עיראק אל-מנשיה בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948) והובא לקבורה בגת.

ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.