בן יוליה ומשה. נולד בשנת תרס"ה (1905) בהמבורג שבגרמניה. שם סיים את לימודי המשפטים, וקיבל תואר דוקטור. אשר הצטרף להכשרה בלוכסמבורג, ועם חבריו להכשרה עלה לארץ-ישראל בשנת 1936. הוא עבד בכפר ידידיה, למד סיתות בירושלים ולבסוף עבד כפועל במשק חקלאי בבית-יצחק.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 605 של חיל החפרים. אשר שירת במצרים ובמדבר המערבי - במרסה-מטרוח בסולום ובטוברוק - ובמרס 1941 נשלח ליוון עם החיל, שנועד לעצור את פלישת הגרמנים לארץ זו. כעבור כחודש ימים, בשלהי אפריל, נכנע החיל לגרמנים, ומרבית אנשיו נפלו בשבי. ביניהם היה גם אשר. הוא שהה בשבי הגרמני כארבע שנים. בתחילת שנת 1945 הובל ב"מארש הגדול" של השבויים אל תוך גרמניה, וכתוצאה מתלאות המסע נפטר ביום י"ד בניסן תש"ה (28.3.1945). מקום קבורתו לא נודע. הניח אחות בארץ.

שמו הונצח ב"ספר ההתנדבות" וב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו.