בנם הבכור של שרית-ריקי ואילן. בן יצחק נולד ביום ט' בסיוון תשנ"ה (6.6.1995) באשדוד. אח לרוני רשל, משה חיים וישי מאיר. שמו הראשון נקרא על שם הילד בסרט "אבא גנוב". כבכור הנכדים, שמו השני נקרא על שם סבו.
כשהיה בן פעוט היה שיערו בלונדיני קוצני, וכולם רצו ללטפו. הוא גדל והתחנך באשדוד, למד בבית הספר היסודי "הרא"ה" ובתיכון למד ב"בית חינוך אמי"ת י'".
נער נבון וביישן היה, תמיד במצב רוח טוב, מקובל בחברה ואהוב על הבריות. הוא אהב ספורט ובמיוחד כדורגל. אהד את קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים" והעריץ את הכדורגלן והמאמן אלי אוחנה.
כשבן קיבל צו ראשון לקראת השירות הצבאי, הוא רצה לשרת בעדיפות ראשונה בשייטת ובעדיפות שנייה בחטיבת "גולני", והתאמן בחדר כושר במשך שנה לקראת הגיוס כדי לשפר את כושרו הגופני. כמו כן התאמן בספינינג ורץ על חוף הים. איציק, מאמן חדר הכושר, סיפר, "ראיתי בחור נחוש, ילד טוב שהציב לעצמו מטרה והצליח בתוך שנה לפתח כושר גופני יוצא מהכלל. ראיתי אצלו כזו רצינות ונחישות שאני לא רואה אצל אחרים".
בן עבר גם גיבוש לחטיבת "הצנחנים", אך רצה בכל מאודו לשרת בחטיבת "גולני" דווקא, ולכן כשסיים את הגיבוש, הודיע למפקדים כי הגיע רק בשביל החוויה והכושר. שרית אימו סיפרה, "בן היה מכור ל'גולני'. 'גולני' הייתה אצלו בדם".
יצחק, סבו של בן, סיפר שבערב גיוסו לצה"ל הוא ניגש אליו ואמר, "אתה לא חייב להיות לוחם בצה"ל, אתה יכול להיות אחלה חייל בצה"ל", ובן השיב, "סבא, פחות מלוחם אני לא מתפשר. אני אעשה את הכול כדי שאתה, סבתא, אבא ואימא תהיו גאים בי".
ביום 17.11.2013 התגייס בן לצה"ל והחל את מסלול ההכשרה לקראת תפקיד לוחם בגדוד 13 של חטיבת "גולני". "הוא ממש היה גאה בכך שהוא התגייס לקרבי. הוא רצה להגן על המדינה בדרך הקשה", סיפר חברו. כבר בחודש הראשון לשירות זכה בתואר "חניך מצטיין".
מפקד הפלוגה סיפר שבמהלך הטירונות בן הקריא מכתב פרידה שחלל צה"ל כתב לבת זוגו במהלך מבצע "חומת מגן", מכתב שמילותיו נגעו לליבו. בן שמר את המכתב בתוך פנקס החוגר שלו.
בן שאף להשלים את בחינת הבגרות באזרחות, הבחינה היחידה שחסרה לו להשלמת תעודת בגרות מלאה, וניסה לעשות זאת בזמן השירות הצבאי. אחרי שבוע שדאות הוא קיבל חופשה בת יום כדי להיבחן אך זה לא הסתדר באותו יום, והוא תכנן לגשת למועד בחינה נוסף.
בפורים תשע"ד (2014) קיבל בן משלוח מנות במיזם של חלוקת משלוחי מנות לחיילים. הוא צילם את הברכה שקיבל ושלח את התצלום לבני משפחתו בתוספת הכיתוב: "בשביל הרגעים האלה שווה להיות לוחם".
בתרגיל שהתקיים ברמת הגולן במאי 2014 העפיל בן ראשון לפסגת החרמון, לפני כל החיילים האחרים. שרית אימו סיפרה שמפקדים וחיילים אמרו שהוא היה ברמה של קצין, ושהוא תמיד חזר מהבסיס עם חיוך על הפנים ואמר שזו חוויה לחיים.
ב-18.6.2014, בתום מסע הכומתה, התקיים טקס סיום המסלול (שכלל טירונות ואימון מתקדם). במהלכו נקרא בן לבמה וקיבל אות "חייל למופת" פלוגתי. בסוף הטקס, כפי שנהוג, הוא קיבל ממפקדו כומתה חומה. יום אחרי מסע הכומתה הוא הגיע לחופשת סוף שבוע בבית, בני המשפחה ישבו לשולחן וצחקו הרבה. בתום החופשה נסע לגבול הצפון כדי להצטרף לגדודו ו"לעשות קו".
בחודש יוני 2014 התגבר ירי רקטות מרצועת עזה לישראל, ובעקבות כך יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור רצועת עזה. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מן האוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסת כוחות קרקע של צה"ל לרצועת עזה כדי לפגוע במוקדי הירי, לאתר ולהרוס מנהרות לחימה שמובילות לישראל ולפגוע בתשתיות הטרור של ארגון חמאס. משימות אלה בוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט.
האם שרית סיפרה שבן ציפה להיכנס ללחימה בעזה. ביום חמישי 17.7.2014 שוחח עימה בטלפון ואמר שהוא כנראה עומד להיכנס לעזה. "אני אוהב אותך מאוד, אני מתגעגע", הוא אמר ופרץ בבכי. הוא הרגיע את אימו שפרצה בבכי אף היא. לאחר מכן שוחח עם אחיו הצעיר ישי ואמר לו שהוא מתגעגע אליו. שניהם בכו ובן אמר, "בוא נתפלל יחד שאני אחזור". עידן, מנהל בית הספר התיכון שבן למד בו, פגש אותו במהלך המבצע. הוא סיפר, "ראיתי נחישות וברק בעיניים שלו כמו אצל הלוחמים מששת הימים".
ביום שישי 18.7.2014 בן סבל מהתייבשות ומחום וחובר לאינפוזיה. בשל כך הוא היה פטור מפעילות בימים הבאים, ואולם הוא התעקש להצטרף ללחימה ושכנע את מפקדיו באומרו, "אם לא תכניסו אותי, אני אכנס ברגל בעצמי לעזור לחברים".
בהמשך אותו היום הוא כתב לבני המשפחה מסרון: "משפחה יקרה שלי ... אתם חשובים לי, אני לא יכול יותר מדי לפרט ... הלילה הזה אני כבר לא אישן, נראה לי, אבל אתם חשובים לי מאוד. משפחה יקרה, בעזרת השם הכול יהיה טוב ומקווים שלא תהיה עוד דחייה והכול יעבור חלק. אוהב אתכם ובלי מילים מיותרות ... אוהב אותך ומתגעגע".
בשבת 19.7.2014 אחר הצהריים התקשר לאימו והודיע לה שהוא עומד להיכנס לעזה. "אני הכי שמח שבעולם, אימא. תהיי גאה בי. אל תדאגי, יש עליי שמירה", הוא אמר. כעבור כמה שעות הם נכנסו לשכונת שג'אעייה בעזה. הנגמ"ש (נושא גייסות משוריין) שלהם נתקע באחד מרחובות השכונה כתוצאה מתקלה ובמהלך הניסיון לחלצו הוא הותקף בטילי נ"ט (נגד טנקים) ושבעה החיילים שבו נהרגו.
עם בן נפלו בקרב עוד שישה לוחמי "גולני": סמל-ראשון אורן שמחה נח, סמל-ראשון דניאל פומרנץ, סמל-ראשון אורון שאול, סמל-ראשון שחר תעשה, סמל שון מונדשיין וסמל מקס דונלד שטיינברג.
רב-טוראי בן יצחק וענונו נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום כ"ב בתמוז תשע"ד (20.7.2014). בן תשע-עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר הורים, אחות ושני אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
על מצבתו חקקו בני משפחתו: "אמיץ וגיבור לעולם נזכור".
אביו של בן ספד לו בלוויה: "אהבת כשקראתי לך בן יצחק. אני יודע, בן, שהייתי קשה איתך. אני יודע ששאלת את אימא מפעם לפעם, 'אבא גאה בי?' אז אני רוצה לומר לך מה שלא אמרתי לך מעולם – אני הייתי מטורף עליך. לא היה אב גאה ממני".
יצחק, סבו של בן, כתב: "נכד יקר! אני, סבתא וכולם חשים את חסרונך. לא די לנו בתמונה זו או אחרת. אנו עדיין מחכים לנקישה בדלת, ואני או סבתא נפתח אותה ונראה אותך בפתח ... כמדי יום זוכרים אותך מאז ילדותך ועד היום, זוכרים את השובבויות שלך, זוכרים את הצחוק עד דמעות בלילות שישי וערבי חג, אחרי הארוחות כמה היית מצחיק אותנו ... אנו מצפים שתבוא מהשליחות אליה הלכת בגבורה ולא שבת אל ביתך ... נכד יקר שלי, בין מילה למילה אני מזיל דמעה ועוד דמעה, לא קל לנו בחסרונך, גיבור שלנו ... אוהבים אותך!"
ביום ההולדת העשרים של בן כתב דודו, רמי בן שטרית: "... זכיתי להכיר ילד טוב ויפה עם חיוך כובש שלא יורד מהפנים אף פעם, זכיתי להכיר ילד עם שמחת חיים ענקית, זכיתי להכיר ילד ביישן וצנוע, זכיתי להכיר ילד עם ערכים, זכיתי להכיר ילד עם שאיפות, זכיתי להכיר ילד עם השגת מטרות".
ביולי 2015 קיבלה משפחתו של בן את תעודת הבגרות המלאה שלו.
רוני, אחותו של בן, התגייסה באוקטובר 2015 לחטיבת "גולני" מתוך רצון ללכת בדרכו. בפברואר 2016 היא נאמה בערב ביחידה: "בן ראה לנגד עיניו מטרה אחת – להגן על הבית. כך חונכנו כולנו. רוחו של אחי, נשמתו, דבריו וחיוכו מלווים אותנו מאז, יום-יום, שעה-שעה. כך נזכור אותו לעולם – אמיץ וגיבור שלנו".
בחודש מאי 2016, כשנתיים לאחר נפילתו של בן, נולדה להוריו בת, יעל. גם היא נולדה בלונדינית עם עור בהיר, מבט שובב וחיוך כובש. היא נקראת על שם יעל, גיבורת ספר שופטים, כסמל לגבורתו ולאומץ ליבו של בן. ביום הולדתו העשרים ואחת של בן שחל כחודש לאחר מכן כתבה אימו שרית: "היום במיוחד, אחרי ששלחת לנו מתנה – אחות קטנה שלא זכית לראות, אני רוצה להודות לך על מתנה יפה. במקום שאנחנו נביא לך מתנה, אתה שלחת לנו אותה. בן, תודה תודה על הכול".
במכללת אחווה התקיים מופע של הזמר רותם כהן שהוקדש לזכרו של בן. שיר לזכרו, "גיבור של כולם", נכתב, הולחן ובוצע על ידי מאור מויאל, קרוב המשפחה, ושיר נוסף שהוא ביצע, "חיוך של מלאך", נכתב על ידי הסב, יצחק בן שטרית.
באוגוסט 2015 התקיים כנס נגינה ואמונה לזכר בן במשכן לאומנויות הבמה באשדוד.
הודיה גז, תלמידת כיתה ז', כתבה בלדה לזכרו של בן: "צלצול הטלפון / הרעיד ליבה בחשש / ובנה מעברו של הקו / נשמע בקול מותש // 'בני שלי יקר, / הלילה אכזר וקר, /
וכל החיילים / לקרב כבר מוכנים, / ואל תצא עימם לשטח / וכי גופך חלש לבטח, / וחום גופך בוער, / החולי לא עובר' // 'אל תדאגי אימי שלי, / כי עוד כוחי במותני, / ואיך אוכל לשכב לנוח? / הניצחון שלנו הוא בטוח' / והוסיף 'אוהב אותך בכל ליבי' / והיא השיבה 'הו אהובי, בני שלי' // והשעות חלפו בקושי רב, / וכל מחשבתה הייתה עליו, / כשהודיע קול ההמון / כי נפל בעיר אסון, / ובדלתה נקשה לה הבשורה / כי בנה 'חלל', / נפלה שבורה // 'וכך בליל אכזר וקר, / הו, בני שלי יקר / הטנק שלך בער, / וחום גופך לנצח / הפך לקר'".
בן מונצח באתר ההנצחה של חטיבת "גולני" בצומת גולני ובאתר ההנצחה לחללים בעירו אשדוד.
יצחק, סבו של בן, הקים בית קפה-בר באשדוד הנקרא על שמו – "אצל בן". הסב גם סידר פינת הנצחה לזכרו עם תמונות ופריטים הקשורים לבן ולחטיבת "גולני", כן יזם טורניר קטרגל לזכרו, אשר מתקיים מדי שנה ביום הולדתו.
קבוצת כדורסל הנשים באשדוד נקראת "מכבי 'בן' בנות אוצר השקעות אשדוד", ובבית הספר שבו למד, "בית חינוך אמי"ת י'", הסבו לזכרו את הצלצול למנגינת השיר "גולני שלי", שהוא המנון חטיבת "גולני".
בחצר בית כנסת הרשב"י באשדוד ניצבת אנדרטה שהוקמה לעילוי נשמת בן, ובפברואר 2018 נחנך בית כנסת חדש ברובע י"א באשדוד ונקרא על שמו - "היכל בן יהודה". כן נקראו על שם בן פארק משחקים ברובע י"א וכיכר במתחם "סטאר סנטר".
באתר פייסבוק נפתחו קבוצות לזכר בן. כן הופקו כמה סרטונים לזכרו הניתנים לצפייה באתר יוטיוב.
תצוגת מפה