בן אריה ויעל, חברי קיבוץ רמת דויד. נולד ביום כ"ה בשבט תש"ז (15.2.1947) בקיבוץ. בנימין למד בבית הספר היסודי בקיבוצו ולאחר מכן למד בבית הספר האיזורי בכיתות ההמשך אשר ביפעת. היה חבר בתנועת הצופים והדריך בה. השתייך לתנועת "הפועל". רציני, מתון ונבון היה, בעל גישה חברתית, אצילה ונעימה והתיחס באדיבות ובלבביות לכל אחד ובכבוד למבוגרים ממנו. היה נעים הליכות עם כל הבא אתו במגע. להוריו היה קשור מאד ואף למשפחה כולה. הוא נתקבל כחבר למשק. מטעם תנועת ה"איחוד" נשלח והשתתף באופן פעיל באירגון הג'מבורי שהתקיים בשנת 1964 ביער משמר העמק. בנובמבר 1965 גויס לצה"ל ושירת בחיל השריון. בשעת גיוסו אמר לאביו: "אני לא אבייש את הפירמה. אתה נהגת בטנדר הנוטרים ובמשוריין של אותם הימים - ואני בחרתי בטנק". הוא עבר בהצלחה ובציונים טובים קורס של קציני שריון. במלחמת ששת הימים לחם בסיני והשתתף בתקריות הראשונות על גדות הסואץ. הצטיין במעשי גבורה ובהתמסרות לזולת ובכמה מקרים הציל חיילים מתוך טנקים בוערים. בחודשים האחרונים הועברה היחידה לגולן ומשם יצא לירדן. שאיפתו האחרונה היתה לעבור קורס צניחה - אך המוות תיכנן אחרת, כי בפעולה צבאית, בהיתקלו במארב באיזור בית שאן ביום כ"ד במרחשון תשכ"ח (27.11.1967) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בקיבוצו. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. קונטרס לזכרו הוצא על ידי רמת דויד ביום ה"שלושים" לנפלו. בספר "בדרכם", שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו, הוקדשו כמה עמודים לזכור. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו.