בן ציון ובת-שבע. נולד ביום י"ד במרחשון תרצ"ג (13.11.1932) בירושלים. למד בבית תלמוד-תורה "מזרחי" ולאחר-מכן התכונן לבחינות-בגרות אכסטרניות. השתייך לתועת "הנוער העובד". ערב מלחמת-הקוממיות ברח מביתו מתוך רצון ונסיון להצטרף לשורות הפלמ"ח והוא עודנו נער. בשנים 1948-1949 היה פעיל בגדנ"ע. השתתף בקרבות תל אל-מוטילה בגבול הסורי. טוב-לב, עליז-נפש, פשוט בהליכותיו ונאמן לכל משימה. היה מרבה לטייל ולסייר בארץ לארכה ולרחבה. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ט באב תשי"ז (26.8.1957) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. במכתב-התנחומים להוריו כתב מפקדו, כי בנימין היה משרה רוח טובה ואמיצה בכל אשר בא. סלעיותה, עצמתה, קדושתה ומרחביה של ירושלים הבירה, אשר בה נולד, מצאו את ביטויים בנפשו. הוא מציין גם את אהבתו העזה לאדמת-ישראל.