בנם של וויזרו (אביבה) ופנטה (דניאל). נולד ביום ג' בסיוון תשס"ג (3.6.2003) ברחובות. אח למזל, אושרת, מעיין ואביאור.

בנימין (בני) גדל והתחנך ברחובות, למד בבית הספר היסודי "מעלות משולם" בעיר ובתיכון "אורט רחובות", במגמת אדריכלות. תלמיד מצטיין, חרוץ, ערכי ומנומס, מלח הארץ.

אחד המאפיינים הבולטים שלו היה צניעותו. הוא לא נהג להתגאות בהישגיו וגם כשקיבל מחמאות ושבחים לא זקף דבר לזכותו.

בכל עת היה מלא שמחה, עם חיוך תמידי על הפנים, אהב לטייל בארץ ולבלות עם חבריו הרבים, בארץ ובטיולים בחו"ל.

ב-5.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הלוגיסטיקה. אחרי תקופה במוצב באזור רעים בגבול רצועת עזה עבר לתפקיד נהג מבצעי במוצב מו"פ (מחקר ופיתוח) דרום. מתכונת השירות שלו הייתה "שבוע-שבוע" (שבוע בבסיס ושבוע בבית) ובכל שבוע בו לא היה בצבא, נהג לעבוד במאפייה הסמוכה לביתו. לכל אורך שירותו גם המשיך להתאמן בחדר כושר ולשמור על גופו ובריאותו.

במהלך שירותו הוא וחברתו הטובה מתיכון "אורט" קרן ביטאו היו לזוג. האהבה בין השניים פרחה, והיו להם חלומות רבים לעתיד משותף.

באחד הימים, מספרת קרן, שאלה אותו מה החלום שלו. בנימין ענה: "לדאוג להורים שלי". המשפחה הייתה תמיד בראש מעייניו, הוא אהב מאוד את הוריו, את אחיו ואחיותיו ואת משפחתו המורחבת, ותפס מקום דומיננטי מאוד במשפחה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

ב-6:30 בבוקר, עם תחילת המתקפה, דיבר בנימין עם משפחתו ואז הם הבינו שיש חדירת מחבלים. בהמשך התקשר לחברתו, קרן. "שאלתי אותו אם הכול בסדר", סיפרה, "הוא אמר שיש בלגן, המפקדים שלו רצו שהוא יעלה לסיור בין ניר עוז לרעים. הוא סיפר שהם בדיוק חזרו מהסיור והם נכנסו למיגונית".

כעבור כחצי שעה התקשר שוב למשפחה, סיפר שמחבלים תוקפים את הבסיס ושהוא וחבר נוסף נכנסים למיגונית. זו הייתה השיחה האחרונה איתו.

במשך חמישה ימים קיוותה המשפחה לקבל בשורות טובות, אך ביום חמישי בערב הגיעה ההודעה על נפילתו.

סמל בנימין (בני) בלאי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

על מצבתו כתבו אוהביו משפט שנהג לומר: "יש אחד למעלה בשמיים ששומר על כולנו, ברגע שתבין את זה תדע את זה".

"בני, כמה שהיה לך לב, כמה שתמיד רצית לתת ולעזור, אין הרבה אנשים עם לב ענקי כמו שלך ואנחנו פה לזכור את זה לנצח. אף פעם לא נשכח אותך בני שלנו", כתבו קרוביו. "אנחנו פה לזכור אותך תמיד, לאהוב אותך לנצח, לא משנה איפה נהיה, ולהנציח אותך בכל דרך אפשרית תמיד, בני שלנו".

"היום הוא יום הולדתך והגעגועים אליך חזקים מתמיד", נכתב בעמוד לזכרו. "אתה חסר לנו בכל רגע, והזיכרון שלך מלווה אותנו תמיד. היית חבר אמיתי ואמיץ, נתת את כולך למען הארץ ואנשיה. אנחנו גאים שזכינו להכיר אותך, כל הרגעים שחלקנו יחד חרוטים בליבנו. מקווים שבמקום שבו אתה נמצא, אתה מרגיש את האהבה וההערכה שלנו. נזכור אותך תמיד ונמשיך לשמור על הערכים שהנחלת לנו".

"בני היקר, בחור ערכי ומלא טוב, ממשפחה טובה ואוהבת", נכתב לזכרו. "קיווינו שזה יסתיים אחרת. ככל שעבר הזמן ולא נשמע אות חיים ממך, התחלנו להבין שכנראה אתה לא בין החיים. שנשמתך תהא בגן עדן. תודה ששמרת עלינו".

עוד נכתב: "בני גיבור ישראל. כל כך חיכינו לבשורות טובות וככל שהימים עברו החשש של כולנו גדל. ואז הגיעה הבשורה המרה על מותך כגיבור ישראל. נזכור אותך תמיד עם הלב הענק שלך. נוח על משכבך בשלום ושמור על כולנו מלמעלה".

"בני אחי האהוב", כתב חברו, שחר. "אין נשימה שעוברת בלי מחשבה עליך. אני כל כך מתגעגע ללחיות איתך את הרגע. אתה לנצח תלווה אותי לכל מקום שאגיע בחיים. תודה על מי שהיית בשביל כולנו".

"היית מיוחד, תמיד הסתכלתי עליך בהערצה, אני אוהב אותך", כתב אבי.

עמוד לזכרו של בנימין נפתח ברשת האינסטגרם, תחת השם remember_beny_belay.