בנם הבכור של פני ויוסי. נולד ביום ב' באייר תשס"ג (4.5.2003) בראשון לציון. אח לרותם ושקד.

בר גדל והתחנך בראשון לציון. היה ילד ונער יפה תואר, בעל עיניים ירוקות גדולות וגומת חן בלחי. בן אוהב להוריו ואח מסור לאחיו הצעירים ממנו. ראה חשיבות רבה בחיזוק הקשר החם עם אחיו, הקדיש להם מזמנו, יצא איתם לבילויים והיה איש סודם.

היה נעים הליכות, צנוע וישר, וניחן בשקט פנימי ובאינטליגנציה רגשית גבוהה. בדרכו השקטה ידע לגעת בליבם של כל אחד ואחת, ונתן דוגמה לחבריו באופיו היציב, בהתנהלותו השקולה, בדבקותו במטרה ובעמידה ביעדים. מגיל צעיר התנהל באופן אחראי, וכולם ידעו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. לא פעם התייחסו אליו כאל המבוגר האחראי בבית. ועם זאת, היה לו גם חוש הומור נהדר, ולעיתים קרובות הצחיק את כולם ואפילו עשה שטויות.

בר למד בבית הספר היסודי "רמז" בראשון לציון, והמשיך את לימודיו בחטיבת הביניים על-שם מרדכי טביב ובתיכון על-שם יגאל אלון בעיר. הוא היה חכם מאוד, שנון במיוחד, ובעל תפיסה מהירה של תכנים חדשים, יכולת העמקה וכושר ניתוח. הצטיין בלימודיו בבית הספר, והצליח בקלות בלימודי הפיזיקה ברמה של חמש יחידות ובלימודי הרובוטיקה ברמה של עשר יחידות.

בשעות הפנאי שיחק במחשב, התנסה במטבח, בילה במסיבות עם חברים, נהנה להאזין למוזיקה, בעיקר לעומר אדם ולראפרים טראביס סקוט, אמינם ודרייק, ולצפות בסדרות אנימה. הסדרה האהובה עליו הייתה One Piece, והוא אף קעקע על גופו שני קעקועים בהשראתה.

מלבד זאת, שיחק כדורסל וצפה במשחקי כדורסל וכדורגל. נהנה להתווכח עם חבריו על שאלות כמו מי השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים בליגת ה-NBA האמריקאית (תמך בלברון ג'יימס) ומי הכדורגלן הטוב ביותר (כריסטיאנו רונאלדו ולא ליונל מסי). היה פתוח ללמידה של דברים חדשים והתעניין בנושאים מגוונים.

היו לבר חברים רבים, גם בזכות היכולת שלו למצוא תחומי עניין משותפים עם כל אחד. היה חבר נאמן, שאהב לעזור ולתת לזולת. בלט בטוב ליבו, וידע להעניק אהבה לסובבים אותו. חבריו מעידים כי היה איש שיחה, כזה שנעים להתייעץ איתו ולשמוע את דעתו בנושאים שונים.

התאפיין כדעתן ורהוט, וטיעוניו היו תמיד מקוריים ומשכנעים. היה רודף צדק, תחרותי מאוד, ותמיד עשה מה שרצה, אבל בדרך יפה ומכבדת, ללא התרסה.

בסוף כיתה י"ב הפך לחבר של נועה, שאותה הכיר שנים רבות, עוד בגן הילדים. התפתחה ביניהם זוגיות נהדרת ואהבה גדולה.

לקראת גיוסו לצה"ל זומן בר למיונים ליחידות טכנולוגיות יוקרתיות, הודות לכישרונותיו בתחום הממחשבים, אבל הוא החליט בסופו של דבר לשרת כלוחם. התאמן בקביעות בקבוצות של כושר קרבי והכין את עצמו לשירות קרבי.

ביום 9.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד 51 של חטיבת "גולני". לאורך שירותו הצבאי שימש במגוון תפקידים: מפקד נמ"ר (נגמ"ש מרכבה), מש"ק תקיפה, מש"ק קשר, ובתפקידו האחרון היה קשר של מפקד הפלוגה המסייעת. היה לוחם מצוין, אמיץ לב וקר רוח, שהתמודד בהצלחה עם מצבי לחץ, לא איבד את העשתונות ותמיד הרגיע את הלוחמים שלצידו.

בר התייחס בכבוד לכל אחד, תמך במי שהיה זקוק לכך ועודד את המתקשים. חבריו ומשפחתו זוכרים שתמיד אמר לכולם: "אם התחלתם משהו, תסיימו אותו. אין דבר כזה להרים ידיים". כשיצא לחופשת סוף שבוע בביתו חילק את זמנו באופן שווה בין המשפחה, בת הזוג והחברים.

בערב שמחת תורה תשפ"ד נשאר בר במוצב מארס, שבו שירת, עם חבריו מהפלוגה המסייעת. המוצב נמצא מדרום לקיבוץ כיסופים ושני קילומטרים מגבול רצועת עזה. בני משפחתו נסעו לים המלח כדי לחגוג שם את החג. הם שוחחו איתו קצרות ואיחלו לו שבת שלום וחג שמח. זו הייתה שיחתם האחרונה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר, כבכל בוקר, בשעה 5:30 יצא מפקד הפלוגה עם בר והחפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) ל"כוננות עם שחר" בצומת המסגדה, שנמצא בין המוצב לקיבוץ, כמה מאות מטרים מגדר המערכת. הם היו ארבעה לוחמים ב"דויד" (רכב ממוגן): הנהג, לידו מפקד הפלוגה ומאחור החובש הפלוגתי (חופ"ל) ובר. בשעה 5:50 שלח בר הודעה לחברתו: "אני ב'זמן גשר' ['כוננות עם שחר']. כשאני חוזר, אני מתכוון לישון מלא".

ב-6:30 החל מטח של פצצות מרגמה. המפקד הורה לחזור למוצב למרות הפצצות שנפלו כמה מטרים מהם. בדרכם למוצב ירו עליהם מכל עבר שיירות של מחבלים על אופנועים, המפקד הורה לנהג לחזור לצומת המסגדה, ושם לנסות לחסום את המחבלים. במהלך הנסיעה פגעה ברכב רקטת RPG, הם נותרו במקום חשוף והותקפו מכל עבר. בר וחבריו ניהלו קרב גבורה, השיבו אש בלחימה פנים אל פנים, פגעו במחבלים והצליחו לבלום את התקדמותם.

מפקד הפלוגה סיפר שברגע של רגיעה התלבט אם לחזור למוצב כדי להגן עליו או להמשיך לקיבוץ כיסופים, ובר התעקש להמשיך באומרו שהם חייבים להגן על אזרחים: "אם לא אנחנו אז מי כן? זה התפקיד שלנו!" ההחלטה התקבלה, והם המשיכו לנוע תחת אש, כשהם מחפים זה על זה.

בעודם מתקדמים לעבר קיבוץ כיסופים, בר נורה על ידי מחבלים ונהרג. לדברי המפקד, בר פעל בצורה מקצועית לאורך כל הלחימה, חתר למגע ונלחם בנחישות וללא פחד. היה מרוכז במטרה ומנע פגיעה בחיילים ובאזרחים.

סמל בר רוזנשטיין נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ספדו לו אוהביו: "חייו המלאים והעשירים של בר נגדעו בקרב אכזרי. חיים מלאי פוטנציאל, אור ושמחה, שהיו יכולים להיות הכי מדהימים שאפשר. העולם נראה פחות צבעוני ויפה כשבר לא נמצא בו. אנחנו, המשפחה והחברים של בר, שנשאר לנצח ילד בן עשרים, יודעים שהוא הילד הכי גבר שיש, ושהוא ממשיך ללוות את כולנו מלמעלה. 'בדרך ארץ, חוכמה ותבונה נשארתָ תמיד נאמן לעצמך'. יהי זכרו ברוך".

להנצחתו של בר הוקם אתר אינטרנט שכתובתו https://www.remember-bar.com.

לזכרו של בר כתבו אחותו רותם וחבריו את השיר "היית" (שר: כפיר סקנדרני), שניתן להאזין לו ביוטיוב.

ב-9 ביולי 2024 התקיים לעילוי נשמתו של בר טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת "גבעת ליובאוויטש" בכפר חב"ד.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח את משפחתו של בר במעונו בירושלים. בר היה אמור להשתחרר משירותו הצבאי באותו יום, 8 באוגוסט 2024, ולגזור כמקובל את תעודת החוגר שלו. בסיום המפגש עם הנשיא, שקד, אחיו של בר, גזר את החוגר במקומו. כתב על כך האב: "בר כאילו דאג מלמעלה שנגיע לבית הנשיא ונגזור שם את החוגר שלו, במעמד מכובד שראוי לגיבור".

בר אהב לשתות בירה עם חברים, ומשפחתו הזמינה לחבריו ליחידה מאות בקבוקי בירה שעל התווית שלהם מודפסים שמו וסמל חטיבת "גולני".

במקום נפילתו של בר סמוך לקיבוץ כיסופים הוקמה פינת הנצחה – "גבעת בר".