בן סלומון וחנה. נולד בשנת תש"ח (1948) במרוקו. עלה לארץ בשנת 1956. כנציג יחיד מעיירת העולים שלומי, שתושביה יוצאי מרוקו, הגיע ברוך לבית-הספר התיכון העיוני של עיריית נהריה וזו ראתה בו בן טיפוחים. ברוך הצטיין בצניעות וענווה ולמרות קשיי המעבר מבית-הספר היסודי, השתלב עד מהרה בקרב התלמידים והגיע להישגים יפים, בעמדו בבחינות הבגרות, לתפארת הוריו, משפחתו, העירייה ובית-הספר. הוא היה חבר "הנוער העובד והלומד", התעניין בספורט וצורף לנבחרת בית-הספר בכל ענפי הספורט. הוא היה בעל מרץ וזריז, בעל יכולת ומלא שמחת חיים. למרות הישגיו היה נחבא אל הכלים ומעולם לא הכריז על הצלחותיו. תעודות הצטיינות רבות ומדליות שונות - את כולן קיבל בהשפלת עיניים, כמי שאינו מעז לגלות את שמחתו ברבים. מעולם לא היה בין המתבלטים בחברה, אך תמיד היה חלק בלתי נפרד ממנה בכל פעולה. בזכות הגינותו וחריצותו התחבב, לא רק על חבריו, אלא גם על מוריו.

ביולי 1967 התגייס לצה"ל. בחר בדרך הקשה והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. הבחירה ביחידה קשה ומובחרת זו אפיינה את עוז רוחו ואת כושרו הגופני ובה מצא את מקומו. ביום ו' באייר תשכ"ט (24.4.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה.