בן יצחק ואסתר. נולד ביום א' באדר ב' תרצ"ח (4.3.1938) בתל אביב. ברוך סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "בילו" ולאחר מכן בתיכון עירוני ח' אשר בתל אביב. אולם בשעות הפנאי עזר לאביו בעבודתו בחנות הרהיטים. היה חבר אגודת הספורט בית"ר. לצה"ל גויס באוקטובר 1955 לחיל השריון. עבר קורס מ"כ, גמר את שנות שירותו הסדיר ואת שירות המילואים שלו נתן בחיל זה כמפקד טנקים. ביום הראשון לקרבותיה של מלחמת ששת הימים, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב הפריצה דרך חן-יוניס לכיבוש עזה, קרב שהיה אחד הקשים והמרים ביותר במלחמה, כאשר פרץ בראש טור הטנקים כנגד האויב "ובעוז רוחו ובתושייתו הציל חיי רבים מחבריו", כפי שכתב מפקד יחידתו למשפחה אחרי נפלו במכתב התנחומים אליה; וכן סיים אותו: "חלקו בנצחון המזהיר - רב!". הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בקרית שאול.