בנם של תמימה וקאסם. נולד בשנת 1947 במג'אר שבגליל. בן למשפחה גדולה ולו שלוש אחיות ושישה אחים.

גאלב גדל במג'אר, למד בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים ביישוב. בגיל שש-עשרה החל לעבוד בענף הבניין.

בשנת 1965 התגייס לשירות חובה לצה"ל, סיים את הטירונות בהצלחה ומשם המשיך לקורס חבלנים גדודיים, שגם אותו עבר בהצלחה. הוא שירת שלוש שנים ביחידה הדרוזית בדרום הארץ, במהלך שירותו השתתף במלחמת ששת הימים ב-1967.

בתום שירות החובה, אותו סיים בדרגת סמל, המשיך לשירות קבע במשמר הגבול (מג"ב). במסגרת זו השתתף במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 ובעוד פעולות ומבצעים רבים. את רוב שירותו עשה בחצי האי סיני ובמג"ב אשדוד. במהלכו סיכל מספר חדירות והביא לתפיסת חיילי אויב בחזית המצרית ובחזית הירדנית, ועל כך קיבל תעודות הערכה והוקרה.

גאלב אהב את משמר הגבול, והאמין בעבודתו כדרך חיים ולא רק כמקום פרנסה. המשיך בשירותו גם אחרי שנפגע והוכר כנכה, שירת בנאמנות עשרים וחמש שנים והתקדם לדרגת רב-סמל ראשון.

נשא לאישה את גזאלה. בני הזוג גרו במג'אר וגידלו שמונה ילדים: שתי בנות ושישה בנים. היה בעל ואב אוהב ואהוב, איש צנוע ונדיב, כיבד את הזולת ואהב כל אדם באשר הוא. אהב לבלות עם משפחתו, לאכול פירות ים ודגים, ובשעות הפנאי נהג לקרוא ספרים ועיתונים. כן הִרבה לטייל בארץ, בייחוד אהב לטייל ליד הים.

בשנותיו האחרונות החמיר מצבו של גאלב עקב נכותו.

גאלב גאנם נפטר ביום 14.9.1993. בן ארבעים ושש בפטירתו. הובא למנוחות בטקס בהשתתפות אלפי מלווים בבית העלמין המשפחתי במג'אר. הותיר אישה ושמונה ילדים.

"גאלב הלך בעקבות אביו, אביו נפל חלל וכך גם הוא", כתבו ילדיו. גם הם בחרו להמשיך את דרכו ולשרת במג"ב, במשטרה ובשירות בתי הסוהר. בנו עיזאת נפצע בעת שירותו במג"ב חברון, ומת ב-14.11.2003.

גאלב מונצח בבית יד לבנים בדלית אל כרמל, באנדרטת חללי משמר הגבול שבצומת עירון ובאנדרטת חללי המשטרה שבמכללת השוטרים בבית שמש. באתר גלעד המשטרתי הועלה לזכרו אלבום ובו תמונות שלו מהשירות ותעודות הערכה והוקרה שהוענקו לו.