בן ישראל-מאיר ורבקה. נולד ביום ז' באייר תרס"ח (8.5.1908) בעיר רדום שבפולין. למד ב"חדר" ואף בבית-ספר יסודי. גדל באוירה מסורתית. הובא וארבעת אחיו היו ידועים בעיר כאמיצי-לב ולא אחת יצאו להגן על הנפש והרכוש של בני-עמם מפני מרצחים ובוזזים. אחרי עלות היטלר לשלטון החלו אף הפולנים בהחרמת-היהודים וגבריאל שמר בגאון ובעוז על כבודם המושפל. בהיותו חבר תנועת "החלוץ" גמר אומר לעלות לארץ, ובשנת 1935, אחרי שעבר גבולות וטולטל בדרכים, הגיע למחוז-חפצו. מתחילה היה פועל-בניין ולאחר-מכן שם פניו למסחר. השתייך ל"הגנה". כן היה חבר ב"הפועל". אהוב היה על הבריות ומוכן לתת יד לכל ידיד ומכר - ובמיוחד לבני-עירו. גויס לצה"ל באוגוסט 1950. ביום א' באדר תשי"ב (27.2.1952) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה ושלושה בנים.