בן נחמה ובן-ציון. נולד בכ"א בכסלו תרע"ו (28.11.1915) בתיאודוסיה שבקרים. לאחר פרוץ המהפכה ברוסיה החליטו הוריו שהיו בעלי תודעה ציונית, לעלות לארץ-ישראל. לאחר טילטולים רבים בדרך ושהייה בתורכיה במשך ארבע שנים הגיעו לארץ בשנת 1924. בקושטא התחיל גבריאל את לימודיו וכשהגיעה המשפחה לארץ המשיכם בבית ספר של "כל ישראל חברים". עם סיום הלימודים התחיל לעבוד כמכונאי רכב, התמחה ועשה חיל במקצועו. לימים הצטרף לבית"ר והיה פעיל בתנועת הנוער. הוא היה בקבוצת רוכבי-האופנוע הבית"רים שיצאו לסיור בחוץ-לארץ במסע הסברה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה היה לאחד הפעילים בחרם שהפעילה תנועתו כנגד סחורות גרמניות ואף נאסר על פעילות זו. במאורעות תרצ"ו התקבל למשטרה ועיקר עיסוקו בה היה איסוף חומר על הכנופיות הערביות. הוא העביר לאצ"ל ידיעות על פעולות המשטרה נגד ההעפלה וכך סייע למחתרת בתכנון ההתחמקות. כשגברו התקפות הכנופיות על הישוב העברי התגייס לשמירה על ישובים. בי"ח תשרי תרצ"ט (13.10.1938), בהתקפה על פרדסי גוש תמרקין שבסביבות נס-ציונה, נהרג בהיתקלות עם אנשי כנופיה לאחר קרב ארוך וקשה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות נחלת-יצחק שליד תל-אביב.

זכרו הונצח בספר "זכרם נצח" וב"ספר נס-ציונה".