בן אלפונסו ובישיה. נולד ביום י"א במרחשון תרפ"ח (9.11.1927) בטריפולי אשר בלוב. חונך על ברכי הרעיון הציוני בבית אביו, יועץ משפטי לפי מקצועו, שהיה מראשוני העסקנים הציונים בעירו. למד בבית-ספר איטלקי, אלא שכאשר גבר הפאשיזם בארץ זו וכאשר הילדים נצטוו ללמוד בשבת ולהתכחש ליהדותם, עזב את בית-ספרו והחליט לעבוד ולעזור למשפחתו הענפה, כשאביו מוטל על ערש-דוי. היה חבר בתנועת "הצופים" ופעל בארגון עליה ב'. את ראשית אימוניו הצבאיים קיבל בחטיבת-ההגנה שנוצרה בעירו עקב התקפותיו של ההמון הערבי על יהודי-המקום; בשנת 1945-1946 הצטיין בפעולות-הגנה-והצלה כגון אלו. בפרוץ מלחמת-הקוממיות החליט לעלות לארץ וכל השידולים להניאו מכך ולחכות עד שתעלה המשפחה כולה לא הועילו. ארגן קבוצה של חברים, כשמונים במספר, ומפחד השלטונות יצאו בשחיה עד שהגיעו לסירת-המפרשים אשר חיכתה להם. בסירה זו יצא עם חבריו לאיטליה ומשם, בעזרת המוסדות, עלו לארץ. מייד עם עלותו הצטרף לשורות-הפלמ"ח ולא חת מפני כל משימה קשה ונועזת. נלחם בגבורה ונפל בקרב דווימה ביום כ"א בניסן תש"ט (20.4.1949) יחד עם חבריו. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות ברחובות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב טוראי.