בן הדויג ולוי, נולד ביום י"ט באדר א' תרע"ג (26.2.1913) בברלין, בירת גרמניה וסיים את לימודיו בבית-ספר תיכון. גבריאל עלה לארץ בשנת 1936 והצטרף מיד לקיבוץ הזורע. תחילה עבד עבודות שונות בחקלאות עד שהתמחה בעבודת הרפת ובמרוצת הזמן הקים אגודה אזורית להזרעה מלאכותית ובאגודה זו היה פעיל עד יומו האחרון. עוד לפני פרוץ מלחמת-העצמאות היה חבר ב"הגנה" ובשנת 1941 השתייך לפלוגה הראשונה של הפלמ"ח.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לכיתת חי"ש, שמתפקידה היה לשמור על הדרכים בסביבה. אבל גם בשעת מילוי תפקידו זה לא הסיח דעתו מעבודתו ברפתות של הגוש וברשות הממונים עליו היה מטפל בעבודה זו פעמיים בשבוע. ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948), באחת מנסיעותיו מיישוב ליישוב, ליד הכפר אבו-זורייק באמצע הדרך בין הזורע למשמר העמק, נתקלו הוא ומלווהו במחסום שהאויב הקים על הכביש. שניהם הותקפו ולחמו עד הכדור האחרון. הניח אישה וילד. כעבור שנה ומחצה נמצאו גופותיהם בוואדי קרוב כשהן מכוסות גל-אבנים. שניהם הובאו למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית- הקברות שבקיבוץ הזורע.

הקיבוץ הוציא חוברת לזכרם.