בן נורה ואליהו. נולד בשנת 1922 כצעיר הבנים למשפחה יהודית מפקיעין, ישוב יהודי עתיק שתושביו לא גלו מן הארץ מאז החורבן. גד היה חבר פעיל בסניף הנוער העובד בחיפה ועבד כדי לפרנס ולקיים את אמו ושני אחיו. לימים הצטרף לארגון ה"הגנה". היה צעיר צנוע בהליכותיו, מוצק וגבה-קומה, אוהב את ארצו, נופיה והצומח והחי בה. בכ"ט בטבת תרצ"ט (20.1.1939) כשיצאה קבוצת פועלים מעבודתם במסגריה בחיפה, נזרקה לעברם פצצה. גד נהרג וחמישה פועלים נפצעו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה. הניח אם ושני אחים.

רשימה לזכרו התפרסמה בעתון "דבר".