בן פרידה ואשר, נולד ביום ו' בחשוון תשי"ג (25.10.1952) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "אמונים", שבו קיבל את ראשית חינוכו המסורתי. גדעון המשיך את לימודיו בישיבה התיכונית "נחלים" והשלים י"ב כיתות. הוא היה בעל גוף חסון והצטיין בספורט. היטיב לשחק טניס והתעניין בכדורגל. היה גם פעיל בתנועת בני-עקיבא. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל.

ביולי 1970 חויל ושירת בנח"ל מוצנח. הוא עבר אימוני טירונות ושורה של קורסים, ביניהם קורס צניחה וקורס מד"סים. באפריל 1971 הועלה לדרגת רב"ט. בהמלצה להעלותו לדרגת סמל נאמר: "הוא מ"כ טוב, מסור, יעיל ואחראי". בפברואר 1973 הועלה לדרגת סמל. גדעון היה מועמד לקורס קצינים, אך הקדים להשתחרר מצה"ל ונסע להמשך לימודים באוניברסיטת פלורידה. הוא השתלם במלונאות וביחסים בינלאומיים, ואחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה חזר ארצה. תקופה קצרה עבד במלון "הילטון" בירושלים, עבר לתל-אביב והחל לנהל בית-מלון של אביו. הוא התחתן ובנה את ביתו ברמת-גן.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל גויס ליחידתו ולחם במבואות מנצוריה שבלבנון. ביום ג' בתמוז תשמ"ב (24.6.1982), בעיצומו של קרב, חש לעזרת החובש כדי לחלץ פצועים משדה הקרב. גדעון נפגע באש האויב ונהרג. בן 29 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול בתל-אביב. השאיר אחריו רעיה, הורים, אח ואחות.

שר הביטחון אריאל שרון כתב במכתב תנחומים למשפחתו: "הוא היה חייל מצטיין, בעל התמדה וכוח רצון, נעים הליכות; התנדב לכל משימה".

בחוברת שהוציאה יחידתו לזכר חלליה בקרבות בלבנון הועלו קווים לדמותו של גדעון בחייו ובמותו.