בנם של עירית ואבי. נולד ביום י"ח באלול תשמ"ט (17.9.1989) במושב בני דרום הסמוך לאשדוד. אח להראל, חן וניב.

גל גדל והתחנך בבני דרום, למד בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון "אמית קבוצת יבנה".

ילד חייכן ומאיר פנים, חבר אמת שתמיד היה נכון לעזור ולתת מעצמו לאחרים.

כנער, אהב מאוד כדורסל ושימש כקפטן נבחרת הכדורסל בתיכון בו למד. בנוסף, היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורסל "מכבי תל אביב", רכש מנוי למשחקי הקבוצה והיה חבר בארגון האוהדים "גייט".

ב-22.3.2009 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. מימיו הראשונים בשירות בלט ביכולותיו ובהישגיו ובהמשך יצא לקורס קצינים. הוא בחר להקדיש את חייו לשירות המדינה ולשרת כקצין בקבע, ועשה זאת באהבה ובמסירות גדולה. בתפקידו האחרון הגיע לדרגת רב-סרן ושימש כקצין הדרכה באוגדה 36 (עוצבת "געש"), המשויכת לפיקוד הצפון.

גל היה מפקד אמיץ וחסר פשרות שהציב סטנדרטים גבוהים לעצמו ולחייליו, אך ידע תמיד לראות את המאמץ וההשקעה של החיילים ולהביע את הערכתו על כך. חייליו תיארו את חיוכו הכובש ואת רוחו החזקה, ראו בו מודל לחיקוי ולהערצה וסיפרו שתמיד דאג להם ועשה עבורם מעל ומעבר.

ב-2013 הכיר את ליאור, גם היא קצינה בקבע. השניים התאהבו ונישאו, הביאו לעולם שני ילדים – עומר ונועם – והקימו את ביתם ביישוב אורנית שבמערב השומרון.

גל היה בעל אוהב ומסור ואב גאה שעשה הכול למען ילדיו. הוא היה נוכח ומשמעותי בחייהם, היה מוכן לנסוע לכל פינה בארץ כדי לשמח ולהפתיע אותם והשקיע בתכנון טיולים וחוויות לפרטי פרטים, תוך התחשבות מלאה בצרכיהם וברצונותיהם. מכריו כינו אותו "אב השנה" וטענו בחיוך שהוא מציב רף גבוה מדי עבור כל השאר.

בנו הבכור, עומר, סיפר על הקשר עם אביו: "אבא היה רואה אותי. הוא ראה אותי בעיניים, לא הייתי צריך לדבר. הוא פשוט ראה אותי".

את אותה התחושה, הצליח גל לתת לכל מכריו – תחושה שבעיניו הטובות הוא רואה אותם, מבין אותם ונמצא שם עבורם. הוא היה חבר נאמן שלא הפסיק לעזור, לפרגן, להשקיע ולהעניק תשומת לב, והשרה תחושת ביטחון על כל סובביו.

את חייו חי במלואם, מוקף במשפחה ובחברים, וניצל כל הזדמנות לבילוי, לחופשה ולזמן איכות עם אהוביו. תמיד פיזר סביבו אהבה ושמחה, טרף את החיים וידע להנות מהדברים הפשוטים כמו טיול בטבע, אוכל טוב, יין איכותי ומוזיקה משובחת. הייתה לו יכולת לשלב ולאזן בין כלל ההיבטים בחייו, מבלי לוותר על דבר.

גל היה איש של אנשים ושל מעשים, שלא הרבה בדיבורים אך הותיר חותם על כל מי שנקרה בדרכו. את כל מה שעשה, הצליח לעשות על הצד הטוב ביותר, בענווה ובצניעות, ותמיד נאמן לעצמו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

גל נרתם למאמץ המלחמתי מיומה הראשון של המלחמה ועשה לילות כימים על מנת לסייע בהגנה על המדינה, להביס את אויביה ולהשיב את הביטחון לאזרחיה.

ביום ראשון, 10.12.2023, גל נהרג בתאונת דרכים במהלך פעילות מבצעית ביציאה מרצועת עזה.

רב-סרן גל בכר נפל בקרב ביום כ"ח בכסלו תשפ"ד (10.12.2023). בן שלושים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בני דרום - ניר גלים. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ושלושה אחים.

ליאור, אשתו, ספדה לו: "גל שלי, השותף שלי למסע החיים הזה. בפעם האחרונה שדיברתי אליך מול כל כך הרבה אנשים זה היה בחופה שלנו. עמדנו זה לצד זו, יד ביד, מאושרים עד הגג. הייתה לנו את החתונה הכי שמחה בעולם. תמיד כולם אמרו שליאור זכתה בגדול וכמה שהם צדקו, אתה התגשמות כל משאלות הלב. החבר הכי טוב, בן הזוג הכי מדהים, האבא הכי סבלני וקשוב... היית האור שלי, האחד שהופך אותי לשלמה ומאושרת".

"גלצו אחי האהוב", כתב אחד מחייליו, "לא ויתרת לעצמך ולנו בכלום, תמיד בראש, תמיד נחוש, תמיד לב שומע ומבט חודר שלא מפספס דבר. מבטיח לנסות כל יום לקיים את הערכים שלך ואת הצוואה שהשארת לנו. לחיות ולנצל כל רגע ורגע, לאהוב במסירות אין קץ את המשפחה ולקחת יוזמה ואחריות גם כשקשה, גם כשזה לא תמיד נוח".

גל מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של עמותת "ברק", שהקימו בוגרים ומשפחות של נופלים מחטיבה 188.

הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של רשת החינוך "אמית".

הזמרת אן בי ביצעה לזכרו את השיר "תחזור" (מילים ולחן: עידן רייכל ואבי אוחיון) בתוכנית "שישי ישראלי" אשר שודרה בערוץ "רשת 13".

ברשת ניתן לצפות ב"שיר על גל" (מילים ושירה: ליאת קלר-ברנע, לחן: אמיתי קלר) - https://www.youtube.com/watch?v=4ftqnoZ_c1I. מתוכו: "אמא ואבא עומדים בשקט, ארבעה אחים יהיו לעולם/ חבריך נפגשים גם אחריך, זכרך נוכח בכל פועלם/ לא ידענו שכך ייגמר, לא היית מספיק/ תחזור כבר חבר, נלך לים כשהכאב יסלים/ ונקשיב בדמעה לרעש הגלים.// ולפתע מגיע גל/ מתחזק מתרומם אל על/ רועש אך רוגע מלא בעוצמה/ אך מיד מתנפץ ומותיר רק דממה".

הכותבת והיוצרת מיכל מגדה סלוצקר כתבה שיר לזכרו של גל: "שיר על גל/ שהיה לי-אור/ שיר על גל עם לב גדול/ גל שסחף אחריו רבים וטובים/ גל שסחף את ליבי עם ליבו לחוף מבטחים; לאהבה גדולה, הבטחות, עתיד, חלומות, משפחה וילדים/ הגל שלי עטף אותי/ סחף אותי/ ואת כל מי שהלכו שבי אחריו/ בצניעות שבו/ ובאהבת האדם/ כזה היה הגל שלי/ אהוב/ אהוב על פקודיו/ טוב לבריות ומיטיב לעולם/ טוב שחלם על משפחה מאושרת, ילדים ושמחה/ אבל ברגע קטן אחד, כל הטוב הזה – נקטע/ הגל שלי היה/ ופתאום נעלם/ כל העולם שלי – עצר/ נותרתי דוממה, בוכייה וכואבת/ נותרתי עם חור בלב/ בצורה של גל, גל שלי/ נותרתי עם שתי המתנות היקרות/ שאהוב ליבי השאיר לי – בדמותו/ נותרתי לבדי על החוף/ לא מאמינה שזה הסוף/ שָאֵני גל עוד פעם אחת, ביקשתי.../ היה לי גל ואיננו עוד".

עמודי הנצחה לגל נפתחו באתרים "למלא את החלל" ו-memoriz.plus.