בנם הבכור של מרים ויעקב. נולד ביום כ"ט באלול תשמ"ז (23.9.1987) בבית החולים ברזילי באשקלון. אח בכור לרון, ניר ואור.

גל גדל באשדוד ברובע א', בן למשפחה מורחבת גדולה. הוא למד בבית הספר היסודי "גאולים" ובהמשך בתיכון מקיף ג', היה מוקף חברים רבים ושמר על קשר טוב עם כולם לאורך השנים.

בהתאמה לשמו - אהב גל את הים יותר מכל דבר אחר. מגיל צעיר בילה שעות בחוף הים, מתאמן בגלישת גלים.

היה אדם מאמין, ניהל אורח חיים מסורתי וקיים תורה ומצוות באמונה שלמה. גל היה בעל חוש הומור מיוחד וחיוך חם שהצטרף למבע הרך בעיניו. הוא האמין שאין דבר נכון יותר מאשר לעשות טוב לכל אדם ולהפיץ שמחה בכל מקום. הוא נהג לומר "תחשוב טוב, יהיה טוב". מגיל צעיר טיפח יכולת נתינה אינסופית ולב רחב ומלא רצון להיטיב עם משפחתו וחבריו. הייתה לגל גישה לחיים, אותה העביר לסובבים אותו, לצחוק על הכול, גם כשקשה. הוא יצר סביבו אווירה נינוחה, הצחיק את הסובבים אותו ותמך בהם, הוא אהב כל אדם.

מדינת ישראל הייתה חשובה לו ביותר, הוא חש שייכות אליה ומחויבות לשרת אותה ולהגן עליה, דבר שהיה טבוע בו מגיל צעיר.

בשנת 2005 התגייס לצה"ל ושירת ב"גולני", כחובש באוגדת עזה.

עם שחרורו משירותו הצבאי החל לעבוד כמאבטח ב"אל על". באותה תקופה החל להגשים חלומות, ובהם טיסות למשחקי כדורגל - טס לטורקיה לגמר גביע אופ"א בשנת 2009, ולמונדיאל בדרום אפריקה בשנת 2010. בהמשך טס לניו-יורק, גר ברובע קווינס מספר חודשים ולאחר מכן חזר ארצה.

עם שובו לישראל החל לעבוד במשרד הכלכלה ברשות הזכויות לניצולי שואה, תפקיד אותו מילא בתחושת שליחות עמוקה, גאה על כך שנמצא בעמדה שאפשרה לו לעזור, ולהקל על אנשים. משם המשיך לתחום הקניינות והרכש, השתלב בחברות סטארט-אפ מתחום הרפואה ועבד ברחובות, בתפקיד קניין רכש.

בין לבין בילה וטייל עם חבריו במספר ארצות. חבריו סיפרו שגל היה האדם להתייעץ איתו על כל מהלך משמעותי, שתמיד היה שם לתת מילה טובה או עצה מועילה גם כשהיה לו עצמו קשה. גל תמיד נהג לחייך כשהוא חוזר ואומר "השמש תזרח גם מחר".

גל היה זה שחיבר בין כל החברים. כולם ידעו שאם יש מישהו שתמיד יעמוד לצידם, יעזור וייתן את העצה הנכונה - זה רק גל. כל ישיבה, בילוי או מפגש עמו היו מהנים ונוכחותו השרתה קלילות ובו זמנית גם ביטחון. חבר מהשירות הסדיר סיכם את דמותו בשתי מילים: "חבר אמיתי".

עמיתה לעבודה סיפרה שביום הראשון שלה בעבודה עזר לה, חיבר אותה למחשב ולמייל, הכיר לה אנשים ולקח אותה למטבח להכין קפה. לכל שאלה ששאלה אותו השיב "לא בעיה" ובחיוך נתן פתרון, בלי הרבה מילים. הוא אהב לעסוק בשאלות פילוסופיות, על אלוהים, מלחמות והיסטוריה ותמיד סיכם ש"הכול מהשם".

משפחתו וחבריו סיפרו על האדם הנפלא והנהדר שהיה גל, יהודי יקר מאוד עם נתינה המעוררת פלא גדול, שחשב על האחר לפני שחשב על עצמו, אדם רגיש שהתייחס לכל אדם בכבוד ושאל לשלומו ובתוכו היה בעל נפש מורכבת ועמוקה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

יום לאחר פרוץ המלחמה, ביום 8 באוקטובר 2023, התנדב גל למילואים. הרצון לשרת ולהגן על המדינה שהיה טבוע בו מגיל צעיר התעצם כעת עד מאוד והוא עשה הכול כדי לתרום למאמץ המלחמתי. הוא שירת כחובש קרבי באוגדת עזה בחטיבה 5 גדוד 8110 במשך מספר חודשים.

רב-סמל ראשון גל יוסף בן חמו נפטר בעת שירותו ביום י"ח באלול תשפ"ד (21.9.2024). בן שלושים ושש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

רון, אחיו הקטן ספד לו: "גל תמיד היה ויהיה אחי הגדול, שמוכן לעזור ולדאוג לי לא משנה מה, גם אם זה בא על חשבונו. תמיד ידע להצחיק ותמיד היה עם חיוך, בכל סיטואציה וכל מצב. אין מספיק מילים בעולם כדי לתאר אותו באמת. בן אדם חכם ומלא ביכולות, גם צנוע וגם מלא ביטחון. בן אדם שתמיד ידע איך להקסים אנשים ובעל יכולת נדירה לפתח שיחה עם כל אחד. את תפקיד האח הגדול הוא לא נטש בשום שלב בחיים שלי, ולנצח יהיה בלב ובזיכרונות שלנו".

חברה לעבודה ביכתה את לכתו ואמרה: "היו לנו שיחות עמוקות ולמרות שלא סיפרת על עצמך כמעט כלום, למדתי להכיר אותך וידעתי שמולי אדם מיוחד. אני לעולם לא אשכח אותך גל, כמה משמעותי היית בשבילי בזמן הקצר שבו הכרנו".