בנם של ליאת ושמשון. נולד ביום ח' בחשוון תשס"ב (25.10.2001) בעפולה. אח למעיין ושירה.

גל גדל בעפולה ובה התחנך – בבית הספר היסודי "אלון יזרעאל" ובתיכון "אורט אלון בן גוריון".

כבר מגיל צעיר בלט גל בגובהו הרם ובגופו החסון, אך נשמתו הייתה נשמה של ילד – "מאה אחוז גובה, אבל הכי ביישן בארץ, ילד טוב שקט ומופנם", כפי שכתב חברו. הוא היה ילד מצחיק ואהב לעשות שטויות, אך מעולם לא סטה מדרך הישר וכיבוד הורים היה בעיניו ערך עליון.

בכיתה ה' גל התחיל לשחק כדורסל, ועד מהרה התגלה כשחקן כישרוני ומצטיין. בהתמדה ובעבודה קשה הוא התקדם שלב אחר שלב. בשנים 2018–2021 שיחק בקבוצות הנוער והבוגרים של "הפועל מרנין קריית טבעון", ולפני הגיוס לצבא שיחק בקבוצת "הפועל גלבוע גליל". לצד זאת השלים קורס מאמנים ואימן קבוצות ילדים. גל היה שחקן ומאמן מוכשר ומקצוען, שנתן את כל כולו על המגרש. נוסף על כך היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורסל "מכבי תל אביב".

בשנות התיכון גל למד לרכוב על אופנוע, ומאז הרכיבה הייתה עבורו דרך חיים. הוא היה רוכב מיומן ואחראי והקפיד לשמור על חוקי התנועה.

בחודש מרץ 2020 התגייס, שובץ למשטרה ושירת כלוחם במשמר הגבול (מג"ב), מרחב איו"ש (אזור יהודה ושומרון). הוא סיים טירונות בהצטיינות, ובסיום הטירונות יצא לקורס מפקדי כיתות.

השירות במג"ב היה עבור גל שליחות של ממש. הוא האמין כי מי שנושא נשק ולובש מדים מחויב בראש ובראשונה לשמור על חיי אדם. תפיסה זו באה לידי ביטוי במעשיו והנחתה אותו לאורך כל השירות. גל דאג ללוחמיו, סייע להם ככל הנדרש ופעל כדי לתת מענה לכל קושי או בעיה. לעיתים קרובות התנדב להחליף את חבריו במשמרת, כדי שיוכלו לנוח או לצאת לביתם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל, בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה, גל כבר סיים את שירותו הסדיר ושירת במשטרה בשירות קבע במג"ב צפון. הוא היה מדריך רכיבה ומפקד צוות יחידת אופנועים. לאורך כל חודשי המלחמה מילא את תפקידו במסירות רבה והיה שותף בשמירה על ביטחון הארץ ותושביה.

במהלך שירותו הכיר גל את חושן, אהבת חייו. בין השניים נרקם קשר עמוק ומיוחד שהתבסס על אהבה, חברות ושותפות מלאה. גל היה בן זוג אוהב ותומך, אדם של בית שהעניק תחושת ביטחון, יציבות ושקט. הוא ראה בקשר ערך מרכזי בחייו ודיבר על עתיד משותף, על הקמת משפחה ועל בניית בית.

ב-21 ביולי 2025 נישאו גל וחושן בטקס מרגש, ופתחו יחד פרק חדש של חיים משותפים, מלאי תקווה ותוכניות לעתיד.

שלושה שבועות וחצי לאחר חתונתו, ביום 16 באוגוסט 2025, נפגע גל בתאונת דרכים בעת שרכב על אופנועו בכביש 90, סמוך לצומת שדה אליעזר. בתאונה נהרג גם חברו הטוב רב-סמל ראשון תומר קליפי.

רב-סמל ראשון גל יוסף נפל בעת שירותו ביום כ"ב במנחם אב תשפ"ה (16.8.2025). בן עשרים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותיר אחריו אישה, הורים ושתי אחיות.

כתבה אימו: "ילד אהוב שלנו, גלוש המלך שלי ככה אתה כתוב לי בטלפון ולא סתם. קראת לי 'יא מלכה'. איך אפשר להיפרד ממך איך אפשר לקבל שבן כה צעיר, עם כל כך הרבה אור וחיים, איננו עוד. היית לא רק בן, היית חבר אמיתי. הקשר שלנו היה מיוחד, דיברנו כמו חברים, צחקנו כמו חברים, חלקנו סודות ורגעים יקרים שאיש לא יוכל לקחת מאיתנו. היית עמוד התווך של הבית, היית ותמיד תהייה הגאווה שלנו".

בנערותו קיבל גל את הכינוי "גזר". לזכרו קעקעו רעייתו חושן ודודתה ציור של גזר על זרוען. כמו כן הוצאו לזכרו צמידים עם חריטה של גזר.

לזכרו הופקו מדבקות עם משפטים שונים: "תהיו טובים – תהיו גל יוסף", "תהיו שמחים – תהיו גל יוסף", "הכוח לא במילים, הוא בצעד הבא", "להיות ראשון בהכול, תעשה. תפעל. תשנה", "חיוך של אהבה, יד של נתינה, לב של ערכים", "החיים קצרים, הזיכרון הוא נצחי".

חברת "Wine & Friends" הוציאה לזכרו סדרת בקבוקי יין שעל תוויותיהם מופיעים תמונתו של גל ומשפטים המשקפים את אישיותו: יין לבן עם המשפט "אהבתך לחיים, לחברים ומשפחה תמשיך ללוות אותנו תמיד"; ויין אדום עם המשפט "חיוך של אהבה, יד של נתינה, לב של ערכים, כך נזכור אותך תמיד".

להנצחתו הוקם עמוד באינסטגרם, "remember_gal_yossef".

גל מונצח באתר משטרת ישראל ובאנדרטה במכללת השוטרים בבית שמש.

.