בן דבורה וישראל. נולד ביום ה' בתשרי תרע"ה (25.9.1914) בלודז' שבפולין למשפחה יהודית מסורתית. בבית הוריו קיבל חינוך לאומי ציוני ונשלח ללמוד בגימנסיה העברית שבעיר. מנעוריו הצטרף לקן המקומי של "השומר הצעיר" היה פעיל מאוד בתנועה והתחבב על חבריו שהכירוהו כנער צנוע ושקט ונכון תמיד לעזור לזולת ולהתנדב לכל משימה. הוא הצטיין באיסוף תרומות לקרן הקיימת לישראל והקדיש שעות מרובות לפעילות חינוכיות בקרב נערים עובדים. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה למד מכונאות רכב ובקבוצה שלבוגרי הקן יצא להכשרה בצ'נסטוכוב ואחר כך גויס לצבא הפולני. עם שחרורו מן הצבא במארס 1939 עלה כמעפיל לארץ-ישראל ועבד תקופת-מה כמכונאי רכב במוסך של חברת התחבורה "דן" בתל אביב. עם עליית הקיבוץ נגבה להתיישבות ב-12.7.1939 עזב את תל אביב והצטרף אל חבריו. גרשון גם נמנה עם חברי ה"הגנה" בקיבוץ. בבוקר יום ט"ו באלול תרצ"ט (30.8.1939), יצא במשאית לקסטינה להביא משם מים לקיבוץ שעדיין לא היתה לו באר מים ובדרך עלתה המשאית על מוקש שהוטמן על ידי כנופיה ערבית. גרשון נפצע קשה ומת בדרכו לתחנת מגן דוד אדום ברחובות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של נגבה.

הקיבוץ הוציא חוברת לזכרו ואחד מילדי המשק שנולדו באותו זמן נקרא על שמו. רשימה לזכרו גם פורסמה בעתון "דבר".