בנם של ליזה ויעקב (קיקי). נולד ביום ו׳ בתשרי תרצ"ח (11.9.1937) בתוניס בירת תוניסיה.

בשנת 1942 גרמניה הנאצית תפסה את השלטון בתוניסיה והנאצים שלחו את היהודים שחיו בה למחנות עבודה ולמחנות ריכוז ורצחו רבים מהם. ג'וזף, אז בן חמש, שרד את השואה וכך גם מרבית בני משפחתו.

כאשר היה בן שתים-עשרה הוריו העבירו אותו למחנה ילדים בפריז, שם עִברתו את שמו ל-יוסף, אך הוא אהב את השם ג'וזף והחליט להמשיך להיקרא כך. במשך שנתיים הוא חי במחנה ולמד בו עם בני גילו.

לאחר מכן עלה לישראל עם חבריו מהמחנה והמשיך להיות איתם באותה מסגרת לימודית.

כאשר ג'וזף היה בן שמונה-עשרה הוא התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון כטנקיסט. בזמן שירותו בצבא עלו הוריו ואחיו לישראל והוא עזר לארגן להם מגורים בעיר אופקים. בהמשך עזר במציאת בית קבע למשפחה.

כבר במהלך שירותו החל ג'וזף לעבוד בעיריית אופקים. לאחר שחרורו מהצבא המשיך לעבוד בעירייה, כן התמקצע בתחום עבודות הבניין.

הוא התחתן ונולדו לו ילדים. בתקופה זו עבר עם משפחתו לחיפה, החל לעבוד כקבלן בניין ובנה בעיר בתים רבים.

ג'וזף המשיך לשרת בצבא במילואים, לחם במלחמות ישראל ונפצע במלחמת ששת הימים. בין לבין, יצא לשליחות בארצות הברית.

במהלך השנים, ג'וזף נפרד מאשתו ונסע לשליחות ברוסיה, שם עבד כמורה לכלכלה במכללה, וגם לימד סטודנטים מתוניס. בתקופה זו המשיך לעסוק בבנייה ועשה ברוסיה עסקים רבים.

תוניסיה גמלה לו על פעילותו החינוכית בקרב הסטודנטים שלה והעניקה לו את התואר "אזרח כבוד", וגם תעודת זהות מטעמה, שאפשרה לו להיכנס אליה גם בתקופות של מתיחות ביטחונית.

לאחר שש שנים ברוסיה ג'וזף חזר לארץ והמשיך לעסוק בבנייה בחיפה.

בשנת 1998 הוא הכיר את אילנה באמצעות התכתבות באינטרנט, שהיה אז בראשיתו בישראל. אחרי שהגיע מחיפה אל ביתה בנתיבות ופגש אותה לראשונה פנים מול פנים, השניים התאהבו, וחודש לאחר היכרותם הם התחתנו. בני הזוג הקימו את ביתם בקריית ביאליק. ג'וזף אהב לגדל את בתה של אילנה, שיראל, והתייחס אליה כאילו הייתה בתו.

ילדיו בגרו, וג'וזף זכה ליהנות מנכדים ונכדות.

ג'וזף היה דובר שש שפות: רוסית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, ערבית ועברית - בכל אחת מהן נודע כאיש שיחה מרתק עם אינטליגנציה גבוהה במיוחד והשכלה כללית רחבה.

הייתה לו שמחת חיים והוא תמיד היה מוקף אנשים, שסמכו עליו וחשפו בפניו את בעיותיהם. הוא אהב לעזור להם, במיוחד לעולים חדשים ולילדים.

תמיד היה פעיל ועסוק, וגם מצא זמן להתנדב במשטרה. גם בתקופה שמצבו הבריאותי התדרדר הוא לא חדל מפעילותו, כולל ביום שבו נפטר.

ג'וזף חיון נפטר ביום ט"ז בכסלו תש"ע (3.12.2009). בן שבעים ושתיים בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין באופקים. הותיר אחריו אישה, ילדים ואחים.